top of page

מכוני מחקר והוראה

בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו ומצטטים מקורות שונים להוכחת הטיעונים הללו.. האמנם יש בסיס מדעי לטיעונים אלו? האם הימנעות ממוצרי חלב תביא מזור לכולנו מהרשימה הארוכה של מחלות שנקשרו לצריכת חלב ומוצריו?

ree

בעקבות פניות חוזרות ונשנות להבהרות בנושא זה, הבטחתי לרבים תשובה מפורטת על הנושא חלב ומוצריו במבחן המדע. להלן תגובתי המתומצתת לנושא כל כך שנוי במחלוקת. בחרתי לעשות זאת ע"י ציטוט השאלות של פונים שונים ומתן תגובה מדעית ממוקדת ותכליתית לכל שאלה.

ציטוט: "בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו. מה דעתכם? האם יש לזה ממש בסיס?"

תגובה: תחילה אציין עקרונית כי כחוקר סרטן עם ותק של למעלה מארבעים שנה, הגעתי למסקנה חד-משמעית כי כל האמירות המצוטטות במאמרים ו/או בספרים מגמתיים נגד חלב ומוצריו, אינן עובדות מדעיות מוכחות אלא דעות מופרכות, לרוב מבית מדרשם של טבעונים המטיפים לטבעונות השוללת כל מוצר מזון שבא מן החי. תקצר היריעה מלפרט אך כדאי שיהיה ברור – על כל טענה נגד החלב ומוצריו יש תשובה מדעית השוללת אותה!!!

הערה חשובה: אין לי ולא כלום נגד טבעונות, להיפך, לכל הרוצים לבחור באורח חיים זה אומר שאני מכבד את נימוקיהם המוסריים, אך אין זה אומר שיש לגישה זו יתרונות בריאותיים על פני גישות תזונה אחרות (צמחונות, תזונה ים תיכונית, תזונת האדם הקדמון ועוד). על כך בדיוק הרצאתי בהרחבה בפעילות האחרונה של עמותת המורים בים המלח ובכל הסדנאות ברחבי הארץ. הדגשתי בעיקר את סיכומי המדע הקובעים שתזונה טבעונית מביאה למצב של חסרים קשים של רכיבי תזונה חשובים ביותר כמו B12 , אומגה 3, חלבונים, שמנים טובים, אבץ, ויטמין D , קרניטין ועוד, לצד צריכה בלתי מאוזנת של פחמימות ושל שמן צמחי רע מסוג אומגה 6 ועוד.

ציטוט: "הבעיה עם חלב – הרבה אנשים מפתחים אלרגיה לחלבון של החלב, ללקטוז."

תגובה: תחילה נבהיר – לקטוז בחלב הינו סוכר ולא חלבון. אין אלרגיה ללקטוז אלא לחלבוני החלב. יש רגישות ללקטוז. אדם עם אלרגיה לחלב, קרי לחלבוני החלב, אסור לו לצרוך חלב או מוצריו או כל מזון שיש בו מרכיב חלבי. אדם כזה אם ייחשף לחלב עלול לפתח תגובה אלרגית שיכולה להתבטא בגרד, חנק ואף במוות. אדם עם רגישות (לא אלרגיה) ללקטוז החלב עלול לפתח תגובות כמו גזים במעיים, שלשולים, עוויתות מעיים, ליחה בגרון ועוד. חלב, גבינה לבנה ואשל מכילים כמות גדולה של לקטוז ולכן אינם מתאימים לאנשים עם רגישות ללקטוז. אולם גבינות קשות, יוגורט, קוטג' ועוד מכילים ריכוז נמוך של לקטוז ויכולים לעיתים להתאים גם לרגישים ללקטוז.

ציטוט: "טוענים גם שבני אדם אינם יכולים לספוג את הסידן שבחלב בגלל רמת הזרחן שקיים בחלב. לכן עדיף לא לצרוך חלב פרה – חלב עיזים יותר קל לעיכול."

ציטוט: "כמות הסידן הנספגת בגוף גם לאחר צריכה מוגברת של מוצרי חלב מזערית ואינה מספיקה."

באשר לספיגת הסידן שבחלב – צריך להעמיד דברים על דיוקם. האם זרחן מונע לחלוטין ספיגת הסידן? בוודאי שלא. מחקרים מראים שהזרחן יפריע לספיגת עד 10% מתכולת הסידן אבל בוודאי שלא יפריע לספיגת שאר 90% מהסידן שבחלב. חשוב להזכיר שבמוצרי חלב ניגרים יש מעט סידן (100 מיליגרם ל- 100 מיליליטר), אבל בגבינות קשות תכולת הסידן יכולה להגיע גם ל- 1,000 מיליגרם ל- 100 גרם גבינה (לדוגמה: גבינת עמק לייט). מכאן שגם נוכחות הזרחן לא תפריע לספיגת מאות מיליגרמים של סידן ממוצרים אלו. אמנם ישנו הבדל קל בעיכול מוצרי חלב מפרה בהשוואה למוצרי חלב מעיזים, אך כמובן שאין לפסול מוצרי חלב מפרה. באשר לאחוזי הספיגה של סידן ממוצרי חלב, מחקרים רבים מראים שאפילו מגבינות קשות (בהן קיים חלבון הקזאין המתעכל יותר באיטיות) אחוז הספיגה של הסידן מהן עולה על 50% וזהו אחוז גבוה למדי. לדוגמה: 4 פרוסות של גבינה צהובה (שווה למאה גרם גבינה) שניתן לילדים שלנו תאפשר להם לספוג מעל 500 מ"ג סידן ליום – כמות פנטסטית לצעירים שלנו שבניית העצם אצלם הינה בשיאה בגילאים 12 עד 20 שנה !!!

ציטוט: "קיימים מוצרי מזון אחרים עתירי סידן. לדוגמה חלב סויה."

תגובה: מצטער לאכזב, אבל במאה מיליליטר משקה (חלב) סויה יש רק 100 מ"ג סידן וגם הוא מוסף באופן מלאכותי למשקה זה. זוהי טענה נפוצה אצל טבעונים, אבל טלו לידיכם קנקן של משקה סויה וקראו את טבלת הערכים התזונתיים שלו ותיווכחו בדיסאינפורמציה שמלעיטים אותנו. חשוב להדגיש שאני מאד בעד משקה (חלב) סויה אבל מכאן ועד הפיכתו למיתוס הדרך ארוכה.

ציטוט: "אמנם החלב מכיל סידן אבל יחד איתו הוא מכיל חומרים מזיקים נוספים. ניתן לקבל את כל מקורות הסידן ממקורות צמחיים-אגוזים, שקדים, טחינה וכדומה."

תגובה: תחילה נציין בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – שספיגת והטמעת הסידן ממקורות צמחיים הינה דלה ביותר (כולל משומשום מלא) ובמקרה הטוב ביותר אינה עולה על 20 אחוז, בהשוואה למוצרי חלב בהם ספיגת והטמעת הסידן עולה על 50 אחוז !!!

ree

נקח לדוגמה את השקדים, שמכילים קרוב ל- 270 מ"ג סידן למאה גרם – מחקרים מראים שצריכת והטמעת הסידן משקדים אינה עולה על 10% מתכולת הסידן שבהם !!! כלומר, אכילת מאה גרם שקדים (לא מומלץ) תספק לנו רק 27 מ"ג סידן, כאשר המינון היומי המומלץ הינו 1,000 מ"ג לפחות !!!

שנית, נשאל – איזה חומרים מזיקים נוספים מכיל החלב? – אנטיביוטיקה? הורמונים? מוגלה? – גופים אינטרסנטיים ומטיפים מדת הטבעונות, כולל הצמד חמד אורלי וגיא, לא בוחלים בתיאורים מפליגים של 'החומרים המזיקים' שבחלב ולכן, ברשותכם אאריך מעט בתגובתי בנושא זה:

ניקח כדוגמה את ריכוז ההורמון פרוגסטרון בחלב שעליו נאמר שהוא מצוי בכמויות גבוהות ומסוכנות בחלב ובמוצריו – אז כמה פרוגסטרון יש באמת בחלב? במשך למעלה מ- 40 שנה נעשות בדיקות יסודיות של רמות ההורמון בחלב והתוצאות היו ונותרו עד עצם היום הזה בתוך הטווח של 0.2 עד 1.2 מיקרוגרם (!!!) לליטר חלב, בהתאם לאחוז השומן של המוצר. כל חוקר מתחיל יוכל לספר לכם שמדובר ברמות אפסיות בהשוואה לרמות המוכרות בספרות הרפואית ככאלו שעלולות לגרום לנזק.

מה פירוש הדבר? – גם אם נשתה אלף ליטרים חלב ליום, לא תהיה להורמון שבהם שום השפעה שלילית או חיובית. ולמה זה? כי אם תכפילו אלף ליטר חלב במספר 1.2 מיקרוגרם של ההורמון שיש בכל ליטר, תגיעו לתוצאה של 1.2 מיליגרם של ההורמון !!! אני חוזר – שתיית אלף ליטר חלב ליום תכניס לגוף שלנו רק 1.2 מ"ג של פרוגסטרון. אני לא מכיר אפילו לא מחקר אחד שיראה שכמות כזו של הורמון תשפיע בדרך זו או אחרת.

אנא שימו לב – לא דיברתי על שתיית 3 כוסות חלב ליום, דיברתי על שתיית אלף ליטרים ליום, שגם בה אין שום סכנה מבחינת ההורמונים. לכמות האפסית שמגיעה בסופו של דבר למערכת העיכול שלנו אין השפעה כלשהיא על בריאותנו כי ההורמונים נהרסים במערכת העיכול ומה שנשאר מהם הוא ברמה של אפס מאופס וכלל לא מדגדגת את הרמה שנאסרה על ידי ה- FDA האמריקאי.

התחקיר של הצמד חמד הזה (אורלי וגיא) הינו העלבון הצורב ביותר שצריך לחוש כל אחד מאיתנו – האם הם חושבים אותנו למטומטמים? מה הם ניסו לעשות בכל התחקיר העלוב הזה? לגרום לנו להמיר את דתנו לדת הטבעונות!!! אני מכבד כל מי שדוגל בטבעונות לעצמו, אבל מרגע שהוא מנסה לרמות אותנו ולהוכיח שהטבעונות בריאה יותר על ידי נתונים מסולפים, או אז מתפקידי כמדען להוקיע תרגילים נלוזים שכאלו!!!

באשר לנוכחות האנטיביוטיקה בחלב או בבשר – עניתי על כך מאות פעמים בשנים האחרונות ולכן אגיב בצורה תמציתית אך תכליתית:

אינני נבהל מהימצאות אנטיביוטיקה, הורמונים, דיוקסינים וכדומה בדגימות של מוצרים מן החי (חלב, בשר, ביצים) – הסבירות שהם יגיעו אלי ברמה שגורמת לי נזק, שואפת לאפס. מבחינה ביוכימית – אחרי כל שלבי ההכנה של מזונות אלו לפני עלייתם לצלחת שלנו – הם כולם נעלמים ו/או נהרסים ו/או מנוטרלים והסיכון הזה הופך להיות אפסי ממש. נסביר זאת בקצרה – מדובר ברוב המקרים בחומרים בעלי זמן מחצית חיים קצר, מתפרקים בבישול, נהרסים במעבר דרך הקיבה שלנו, מנוטרלים ע"י תהליכי דטוקסיפיקציה בכבד שלנו ועוד ועוד. יחד עם זאת, אני ממשיך ודורש שהרשויות המתאימות ימשיכו לאכוף את החוקים הרלבנטיים לתחום זה במלוא התוקף ויענישו את העבריינים שבמוצריהם נמצאו שרידים של חומרים כאלו ברמות שמעל למה שנקבע בחוק.

ציטוט: " במהלך השנים האחרונות התפרסמו עוד ועוד מאמרים ומחקרים המציינים את הקשר בין חלב פרה למחלות שונות וביניהן סרטן השד."

תגובה: עבודות סקר המסכמות מידע מחקרי רחב היקף (Meta Analyses) קובעות חד משמעית שאין תחלואה מוגברת אצל אנשים הצורכים בקביעות מוצרי חלב, להיפך, סיכומי מחקר מעין אלו הראו שאנשים אלו נהנים מהגנה מפני סוגים רבים של מחלות, כולל סרטן לסוגיו. במשך 40 שנה (ולא רק בשנים האחרונות) חקרתי ובדקתי את הצד הזה של הטענות נגד מוצרי חלב ומצאתי עצמי שולל לחלוטין כל טיעון שהופיע בפירסום זה או אחר.

אל תטעו לחשוב שמאמר שמצטט כביכול מחקר מדעי אכן מביא בפניכם את פסיקת המדע. ממש ההיפך מכך – כל אחד בוחר לעצמו מאמרים או מחקרים שתומכים בדעות שלו. לי אין אינטרס לטובת צד זה או אחר ואני מביא רק פסיקות מדעיות של מאות ולעיתים אלפי מחקרים שבוחנים טיעון כלשהו, ללא הטיה לכאן או לכאן. לחסרי הניסיון אומר בקצרה – יש לייחס חשיבות למחקרים התערבותיים מבוקרים (בהם נותנים לנבדקים מוצר מסויים ובודקים לאחר זמן מה התגובות שלהם לכך, כאשר יש במקביל נבדקים שמשמשים כביקורת להשוואה) ומאידך יש להכניס לפרופורציות נכונות ומינימליות 'מחקרים' המראים כביכול קשר בין צריכת מוצר מזון כלשהו לבין תחלואה מסויימת.

לדוגמה: נמצא שאצל גברים שאוהבים בטהובן יש אחוז גבוה יותר של סרטן הערמונית. האם זה אומר שבטהובן והמוזיקה שלו גרמו לגברים הללו לסרטן הערמונית? כך בערך נראים כל המחקרים שמצאו 'הקבלה' בין צריכת חלב לבין 'ירידה בצפיפות העצם' וכדומה. כמבקר מדעי (בדימוס) של מחקרים לפני פירסומם בכתבי עת מדעיים אני מכיר היטב את כל 'התרגילים' הסטטיסטיים הללו ומבטיח לכם שאין בינם לבין מדע ולא כלום. כך גם עיוותו את מחקר סין והובילו את הבלתי מנוסים למסקנה המוטעית שהמחקר הזה מוכיח חד-משמעית שהטבעונות עדיפה. אבל על כך אגיב בהרחבה ובתכליתיות, בחסדי השם, בהזדמנות אחרת.

הדבר נכון גם לגבי שאלת הליחה שנגרמת מצריכת מוצרי חלב – שוב, בצורה ברורה הוכח במבחנים סטטיסטיים שאין קשר מובהק בין צריכת חלב והופעת ליחה בגרון. מחקרים קליניים מבוקרים הראו שאין הבדל ביצירת ליחה בין אנשים ששתו חלב פרה לבין אלו ששתו משקה (חלב) סויה. אמנם, ישנם אנשים שאצלם צריכת מוצרי חלב תגרום ליותר ליחה מהרגיל, אבל זוהי תגובה של אנשים שרגישים ללקטוז, סוכר החלב. כפי שציינתי לעיל, אנשים רגישים ללקטוז יפתחו תגובות כמו גזים, שלשולים, עוויתות מעיים ויש שיפתחו ליחה בגרון. זוהי צורה נוספת של רגישות ללקטוז וכפי שיש רבים שאין להם רגישות ללקטוז כך יש רבים שיצרכו מוצרי חלב ללא התפתחות ליחה. יתרה מזאת, מחקרים מתקדמים בנושא זה הוכיחו כי אצל חלק מצרכני החלב נוצרת תגובה של הרוק שלהם עם רכיבים מסוימים בחלב (חומרים מתחלבים) והיא זו שגורמת להם לתחושת ליחה! הוכח כי תגובה זו איננה תמיד בגלל רגישות ללקטוז וכי אין מדובר בתגובה אלרגית או דלקתית כפי שמנסים לטעון גומרים אינטרסנטיים!!!

נותרנו רק עם דילמה אחת שטרם נפתרה – האם צריכת מוצרי חלב גורמת להחמרה בסרטן הערמונית. ברור שמוצרי חלב אינם גורמים לסרטן הערמונית, אך טרם התקבלה תשובה מדעית חד משמעית לגבי השאלה האם גברים שלקו בסרטן הערמונית צריכים להפסיק צריכת מוצרי חלב מתוך הספק שמא רכיבים מסויימים בהם עלולים להגביר את התפשטות תאי הערמונית שעברו התמרה סרטנית.

לסיום – מציע לקרוא את הנספח החמישי של ספרי 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו' בו הובא דיון מקיף על אבקת חלבון המיוצרת ממי גבינה ובו תמצאו מפרט מרשים של תכונות המרפא של מוצר החלב הזה, בעיקר העושר העצום של חלבוני חלב לסוגיהם השונים אשר מחקרים מדעיים אמינים הוכיחו שוב ושוב את הפעילות הרפואית המדהימה שלהם, כולל פעילות אנטי סרטנית מן המעלה הראשונה !!! על לקטופרין שמעתם? – חלבון חלב שפעילותו האנטי-סרטנית הוכחה בעשרות מחקרים מדעיים אמינים ממש כפי שהוכח לגבי רכיבים פפטידיים בחלב שתרומתם לבריאותנו בל תסולא בפז. כאמור, פרטים רבים נוספים בנספח הנ"ל.

בבריאות טובה ואיתנה תמיד

 
 

התשובה: אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!! כל הפרטים בהמשך…

ree

רקע: מעל למיליארד אנשים בעולם קיבלו שתי מנות חיסון נגד קורונה והתוצאות מוכיחות כי כל רואי השחורות התבדו וכפי שקרה בישראל, מתברר שרק החיסון מסוגל למגר את מגיפת הקורונה.

אילו היה מדובר רק בזן המקורי של הקורונה, הרי שהיינו היום כבר מאחרי המגיפה. לצערנו מתברר שלנגיף הקורונה יש נטייה מוגברת לייצר ווריאנטים (זנים דומים, אך שונים במעט מהמקור). עם זאת הוברר שהחיסון המקורי יכול לתת הגנה נגד כל הזנים שהתגלו עד כה, כולל זן דלתא החדש והאלים ביותר עד כה (הסבר בהמשך)!

עוצמת התגובה: חיסוני פייזר ומודרנה המקוריים גורמים לתגובה חיסונית חזקה יותר מכל חיסון אחר בתולדות האנושות. מתברר שנגיף הקורונה "הוליד" זנים שונים כתוצאה משינויים גנטיים קלים (מוטציות) שעבר הנגיף המקורי. כך "נולד" זן הדלתא ("הווריאנט ההודי") שהשינויים הגנטיים שעבר מאפשרים לו לחדור במהירות ובקלות רבה לתאי האדם. עם זאת, אנשים שחוסנו בחיסון המקורי של פייזר או מודרנה ובדמם נוצרו מספיק נוגדנים וגם מספיק תאי חיסון וזיכרון, לא נפגעים מזן הדלתא (הסבר בהמשך).

מנת דחף – זוהי מנה של חיסון שניתנת בשלב מאוחר יותר כדי לחזק את התגובה החיסונית המקורית ואף את הזיכרון החיסוני נגד הנגיף המאיים. מתן "מנת דחף" נהוג עשרות שנים, וחיסונים רבים דורשים מתן מנת דחף בשלב מאוחר יותר לאחר החיסון הראשון, כולל: טטנוס, הפטיטיס B, שעלת, פפילומה, שלבקת חוגרת, פנאומוקוק, מנינגוקוק (זנים שונים) ועוד.


ש. אם החיסון המקורי יעיל גם נגד זן דלתא, שמתחיל להיות נפוץ עכשיו בארץ, מדוע צריך עוד מנת חיסון?

ת. על פי הידוע כיום, אדם שחוסן בחיסון המקורי ורמת הנוגדנים שלו גבוהה וגם הפעילות של תאי החיסון (תאי T בעיקר, תאי הזיכרון) היא חזקה מספיק, לא יחלה בגלל נגיף הקורונה מזן דלתא, או שיחלה במחלה קלה ביותר. מתברר שאצל רבים מהמחוסנים, רמת החיסון הגבוהה נשמרת לאורך זמן, אבל אצל חלק מאלה שחוסנו לפני למעלה מ- 5 חודשים, החיסון המקורי הספיק לדעוך (הרבה פחות נוגדנים ופעילות נמוכה של תאי החיסון) והם היום עשויים להידבק ע"י זן דלתא ולסבול מתסמיני מחלה קשים. מתן של מנה שלישית (מנת דחף) שמעוררת ומחזקת שוב את מערכת החיסון אצל אנשים אלה, תיתן להם הגנה גם מפני זן הדלתא.

ש. אולי מספיק לעשות בדיקה סרולוגית לרמת נוגדנים ולפי זה להחליט שמי שיש לו הרבה נוגדנים, לא צריך מנת דחף?

ת. מתברר שרמת נוגדנים לבד איננה סמן ברור לכך שהמחוסן אכן מוגן מספיק ולא בטוח שבמקרה כזה גם רמת תאי החיסון והזיכרון שלו תהיה מספיק גבוהה. הנושא נבדק לפני הופעת זן הדלתא ואמנם מצאו אז שמחוסנים שפיתחו רמה גבוהה של נוגדנים גם חלו פחות בקורונה, אבל מתברר שלגבי זן הדלתא אין התאמה ברורה כזאת ובהחלט יכול להיות מצב שלאדם תהיה רמה גבוהה של נוגדנים בגלל החיסון אבל רמת ועוצמת תאי החיסון והזיכרון לא תספיק להתמודד עם זן אלים יותר של הקורונה כמו זן הדלתא.

ש. מדוע דווקא זן דלתא מצריך חיזוק של התגובה החיסונית נגד קורונה?

ת. זן דלתא וגם זן דלתא פלוס (חדש ביותר) שניהם מתקשרים מהר יותר לקולטנים על התאים ומדביקים הרבה יותר מהר מזן קורונה המקורי. גם קצב ההתרבות שלהם מהיר ביותר, ולכן, עוד לפני שמערכת החיסון (גם של מחוסנים) מצליחה להתעורר ולהגיב נגדם, הם כבר מספיקים לגרום לנזקים ברקמות, דבר שמצריך טיפולים דחופים ואף אישפוזים.

לפי בדיקות ראשוניות שנעשו מתברר שמנת דחף של חיסון, תעורר ותחזק את התגובה החיסונית שנחלשה עם הזמן שחלף מאז החיסון האחרון. משמעות הדבר: התגובה החיסונית אחרי מנת דחף תהיה כל כך יעילה שאפילו נגד זן אלים יותר היא תגיב במלוא העוצמה ותמנע התפשטות ההדבקה בגופו של הנדבק ותסתיים בתחלואה קלה ביותר אם בכלל.

ש. האם אין חשש שמנת חיסון נוספת תגרום לכך שמערכת החיסון תגיב בצורה קיצונית גם נגד המחוסן עצמו?

ת. גם שיקול זה נלקח בחשבון ולפי הניסיון עם מנות דחף בחיסונים רבים אחרים, כך גם כאן לא צפויה תגובה של מערכת החיסון נגד המחוסן עצמו. הסבר: נניח שמדובר במחוסן שמערכת החיסון שלו יעילה ופעילה מאד בגלל שתי המנות שקיבל ועכשיו נותנים לו מנת דחף נוספת – כיצד תגיב מערכת החיסון? ברור שאם היא כל כך יעילה ופעילה, היא לא תאפשר לתאי השריר שקיבלו את החיסון לייצר כמות גדולה של חלבון הנגיף, אלא מייד תתקוף את הכמות הראשונית שתיווצר אחרי מנת הדחף ולא תותיר עוד גורמים שיגרמו לה גירוי מוגזם. במילים אחרות: מייד אחרי מנת הדחף, היא תחסל את "האויב" החדש שנוצר ותחזור לעמדת השמירה, שלווה, רגועה אבל עירנית לכל מתקפה נוספת!!!

ש. האם אין סכנה שתופעות הלוואי ממנת הדחף יהיו קשות יותר מכפי שהיו עד כה?

ת. גם כאן נשקלו הדברים היטב וקיימת סבירות גבוהה שתופעות הלוואי יהיו דומות מאד לתופעות הקלות יחסית שדווחו בעקבות קבלת שתי המנות הראשונות. יש לזכור שלא מדובר כאן בתכשיר חיסון שונה אלא זהו ממש אותו תכשיר שניתן לנו בשתי הפעמים הקודמות. מאחר ומדובר בשלב זה רק בחיסון מבוגרים, אין חשש להתפתחות של דלקת קרום הלב שדווחה באחוזים נמוכים מאד אצל צעירים שחוסנו.

ש. מדוע לא ממתינים לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כדי לתת את החיסון השלישי?

ת. באופן עקרוני מנת הדחף אינה מצריכה בדיקות מחדש שהרי זוהי מנת חיסון זהה לחלוטין למנה הראשונה ולמנה השנייה שכבר ניתנו. מדובר יותר בשיקולים פוליטיים ואתיים גלובליים. יחד עם זאת, ה- FDA עובד לפי נהלים מסודרים ומורכבים ולכן אישורים שלו אורכים זמן רב. ישנה אינדיקציה ברורה שגוף זה הולך לאשר את המנה השלישית של החיסון בסופו של דבר (כי כאמור הוא זהה לחלוטין לחיסונים הקודמים) ולכן גם הגורמים בישראל שיודעים זאת, לא ממתינים עד שתצא ההודעה הרשמית. נציג בכיר של הוועדה המדעית שמייעצת ל- FDA בנושא החיסונים, פרופ' ארנולד מונטו, אמר את הדברים הבאים:

יו"ר הוועדה המייעצת למנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בנושא חיסונים אמר כי ההחלטה לחסן מבוגרים בישראל במנה שלישית היא "החלטה ראויה וטובה מאוד". פרופ' מונטו הוסיף בריאיון כי הוא חושב שיש בישראל מספיק חיסונים נגד קורונה בשביל להוציא לפועל את מבצע המנה השלישית ונימק את חשיבותו: "אנחנו יודעים שאנשים מבוגרים יהיו חולים מאוד אם יידבקו. ישראל נעה קדימה". עוד אמר יו"ר הוועדה המייעצת פרופ' מונטו כי אין עדות מדעית לבעיה במתן מנה שלישית, ושהשאלה היא כמה חיסונים יש והאם יש דרך טובה יותר להשתמש בהם. https://www.jdn.co.il/news/1578122/

ש. האם מחלימי קורונה צריכים גם כן לקבל את מנת הדחף?

ת. ארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל משרד הבריאות הישראלי, אישרו למחלימי קורונה להתחסן נגד קורונה כעבור שלושה חודשים ממועד ההחלמה. החיסון ניתן במנה אחת אשר מגבירה את רמת החיסון, כולל העלאת רמת הנוגדנים בדם וגם הגברת הפעילות של תאי מערכת החיסון נגד הנגיף, מה קורה אם אדם חוסן ובכל זאת חלה בקורונה? – סביר להניח שחלה באחד מהזנים האלימים יותר של הנגיף. כאן ישנו גורם חשוב שצריך להביא בחשבון – האם ההחלמה היא מלאה? חלקית? מתמשכת?

הנחיית משרד הבריאות, נכון להיום, היא שמחלימים אינם מועמדים לקבלת מנת דחף. אבל בגלל מורכבות הנושא והצורך בביצוע בדיקות סרולוגיות עדכניות, מומלץ לפנות למרפאת מחלימי קורונה ושם לקבל הדרכה, כל מקרה לגופו, האם עבר מספיק זמן מאז ההחלמה? מהי רמת הנוגדנים? האם יש צורך בחיסון ע"י מנה אחת לפחות, כפי שהומלץ בעבר? מנת חיסון אחת תהיה במקרה כזה מעין מנת דחף להגברת עוצמת ויעילות התגובה של מערכת החיסון של המחלימים.

ש. ואולי עדיף להמתין עד שיפתחו חיסון חדש שיהיה פעיל גם נגד זני הדלתא החדשים ואולי גם נגד זנים עתידיים?

ת. אכן, חברות פייזר ומודרנה שוקדות עכשיו על פיתוח תכשיר חיסון שיכלול גם את הזנים השונים שהתגלו לאחרונה, אך מדובר בשלבים מוקדמים מאד והדבר עלול להתארך חודשים רבים עד לאישור הסופי. בעצם כתיבת שורות אלה, אחוז הנדבקים בישראל בזן הדלתא של הנגיף עולה בקצב גבוה, ומספר החולים הקשים הולך ועולה בכל יום. מדובר בסכנה ממשית של התחדשות המגיפה במימדים של העבר, לכן חשוב מאד לתת מנת דחף לאנשים מעל לגיל 60 שקיבלו את החיסון השני לפני למעלה מ- 5 חודשים, כי הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לחלות בקורונה מהזנים החדשים.

ש. אם קיימת אפשרות שבעתיד יתפתחו זנים חדשים של קורונה, אולי בכלל לא כדאי לקחת חיסון לקורונה?

ת. המציאות הוכיחה שטיעון זה הוא משולל כל יסוד. לפני החיסונים מתו מקורונה בישראל מעל 6,400 אנשים. מאז החיסון ירדו המספרים לאפס ממש. ללא התחסנות קיימת הסכנה שמספרי התמותה והאישפוזים יגיעו לרמות קשות ביותר שאחריתן מי ישורנו. יש חוקרים שטוענים שזנים חדשים ואלימים יותר של נגיף הקורונה מתפתחים בעיקר אצל אנשים לא מחוסנים שגופם משמש חממה להתפתחות של זנים חדשים ואלימים אלה. עובדה זו כשלעצמה עלולה להגביר מאד את התחלואה, האישפוזים והתמותה למימדים קטסטרופליים ממש. אצל אנשים מחוסנים, אמנם תיתכן הדבקה (כי חיסון איננו מהווה חליפת מגן אטומה נגד נגיפים) אבל הנגיף שורד רק זמן קצר והוא אינו מספיק לייצר זנים חדשים כי הוא מחוסל מיידית על ידי מערכת החיסון המשופעלת של המחוסן.

יחד עם זאת, ברור שרשויות הבריאות בארץ ובעולם עושות הכל כדי שהחיסונים יהיו היעילים ביותר שאפשר ועוד היד נטויה. שיטת החיסון ע"י mRNA שהינה הטובה ביותר בתולדות האנושות הינה המהירה ביותר והיעילה ביותר עד כה וגם כזאת שניתן יהיה לפתח באמצעותה חיסונים יעילים גם נגד זנים עתידיים אלימים ביותר של נגיפים.

בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד

 
 
  • 22 בספט׳ 2022

האם יש לדבש ערך תזונתי ורפואי מיוחד?

ree
בראש השנה אנו נוהגים לטבול תפוח בדבש. אכן הדבש מתוק וממתיק, ויש הסבורים שעדיף להשתמש בדבש במקום סוכר, או להחליף את הריבה בסופגניה בדבש, אך עלינו לזכור כמה עובדות מדעיות על הדבש

דבש הוא מזון טבעי נעים וטעים, עשיר במיוחד בסוכרים, בצורת תערובת של סוכר ענבים (גלוקוזה) וסוכר פירות (פרוקטוזה), עם כמויות אפסיות של ויטמינים ומינרלים. למרות הכתבות "המדעיות" לרוב הפזורות באתרי אינטרנט שונים, לא נמצא בדבש כל חומר ביולוגי פעיל העשוי להקנות לו תכונות רפואיות מיוחדות.

יתרה מזאת, ישנם יצרנים הטוענים כי גידלו את הדבורים בסביבת פרחים של צמחי מרפא, ומשווקים מוצרי דבש האמורים להיות עשירים בחומרי המרפא של צמחים אלה.

ree

בדיקות ביוכימיות מגלות שצנצנת שלמה של דבש כזה מכילה פחות חומרי רפואה בהשוואה לתכולת חומרי הרפואה שנמצאת בגרמים בודדים של צמחי המרפא האמורים.

הדבש מכיל כ- 80% סוכר, נעכל בקלות, ו-100 ג' מספקים כ-320 קלוריות. הוא מקור מהיר של אספקת סוכר, אך אין הוא מומלץ כמקור לאנרגיה הדרושה לפעילות גופנית.

לחולי סוכרת מומלץ להימנע משימוש בדבש או לצרוך אותו בצורה מאד מבוקרת.


 
 
bottom of page