האם סיבים תזונתיים מגינים מפני סרטן המעי?

מידי פעם מופיעות כתבות המצטטות מחקרים הטוענים שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעי. האם נפסיק לאכול מזונות עתירי סיבים תזונתיים?

מידי פעם מופיעות כתבות הקובעות שתזונה עתירת סיבים לא מגינה בפני סרטן המעי הגס. בכל פעם שצצה כתבה כזאת פונים רבים בשאלה האם פירוש הדבר שאין עוד צורך בתזונה עתירת סיבים?

התשובה היא מורכבת. מחד ברור ממחקרים רבים אחרים שתזונה המכילה סיבים תזונתיים עוזרת לעיכול ובמקרים מסויימים גם מונעת מחלות רבות של דרכי העיכול. מאידך, תזונה עתירת סיבים תזונתיים (דגנים מלאים, פחמימות מורכבות) מכילה לעיתים קרובות גם כמות מופרזת של עמילנים – אשר מבחינת האינדקס הגליקמי שלהם הינם זהים כמעט לסוכר פשוט, כלומר גורמים לשיבוש ברמת הסוכר בדם, למרות הסיבים התזונתיים הבלתי מסיסים שבהם (תאית).

לכן, כפי שאנחנו לומדים בקורסים השונים, ישנם סיבים תזונתיים טובים יותר הבאים מדגנים מיוחדים עניים בעמילן (שיפון, שיבולת שועל, שעורים) ומקיטניות נטולות עמילן כמעט (סויה, שעועית, חומוס, עדשים). צריכתם של אלה עדיפה על פני המזונות העשירים בסיבים מסיסים עמילניים (קמח חיטה, תפוחי אדמה, אורז, איטריות), בעיקר משום שהיא מספקת פחמימות מורכבות מסיסות ולא מסיסות המשפרות את איזון הסוכר בדם, את איזון שומני הדם וגם משפרות את התגובה לאינסולין. עם זאת, פחמימות "טובות" אלה גם תורמות תרומה חשובה ביותר לשיפור בריאות מערכת העיכול ואף למניעת סרטן המעי הגס, אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בימינו.

המאמרים בהם נקבע שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעיים מתייחסים לשאלה אחרת לגמרי – האם תזונה עתירת סיבים תזונתיים מגינה מפני חזרה של סרטן המעי אצל חולים שעברו טיפול לסילוק אדנומה של המעי. המחקרים אותם מצטטות הכתבות מעלים את האפשרות שהסיבים אינם מגינים מפני חזרת הסרטן והדבר אינו מפתיע כי חזרת גידולים סרטניים שונה מהותית מהאספקט של מניעת הופעת הסרטן מלכתחילה.

מי מפחד ממלח?

אנו עדים למגמה דוהרת בה רופאים ודיאטנים רבים גוזרים על מטופליהם להימנע לחלוטין ממלח כצעד 'חשוב' להגנה מפני יתר לחץ דם ו/או מפני מחלות לב וכלי דם. האמנם כל המפחית בצריכת מלח 'הרי זה משובח'?

במשך שנים רבות שררה מחלוקת בין החוקרים בנוגע לשאלה מה היא צריכת נתרן / מלח האופטימלית לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם, אך מעולם לא פורסמו מחקרים תכליתיים שתמכו בהימנעות מוחלטת מצריכת מלח / נתרן!

אין חולק על כך שצריכה מוגזמת של מלח / נתרן מעלה את הסיכון לאירועים כאלו. עם זאת, כפי שציינתי שוב ושוב בשנים האחרונות, הנחיה לחולים הסובלים מיתר לחץ דם וממחלות לב וכלי דם להימנע לחלוטין מצריכת מלח/נתרן מגבירה את הסיכון לאירועים כאלו!

הדגשתי ואני חוזר ומדגיש כי רמת האשלגן בתזונה היא היא הקובעת: כל זמן שאדם מקפיד לצרוך אשלגן ביחס של 2:1 בין הנתרן והאשלגן בהתאמה אין שום הצדקה לגזור עליו להימנע מנתרן.

בסדרת מאמרים שפורסמה בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקרים תכליתיים רבי משתתפים, מהם עולה כי צריכת 3-6 גרם נתרן ביום הינה דווקא הטווח האופטימלי למניעת מחלות לב וכלי דם ותמותה מהן!!! מימצאי מחקרים אלו אושרו שוב ושוב במהלך השנים.

בחלק מהמחקרים נבחן הקשר בין מדידת הפרשת נתרן ואשלגן בשתן במהלך 24 שעות (כמדד להערכת צריכת נתרן ואשלגן) ובין אירועים קרדיווסקולריים (התקפי לב ואירועים מוחיים) ותמותה.

החוקרים מסכמים כי מסקנת המחקרים הללו היא שצריכת 3-6 גרם נתרן ליום לוותה בסיכון מופחת לתמותה ואירועים קרדיווסקולריים, בהשוואה לצריכה רבה מדי או מועטה מדי של נתרן. יתרה מזאת, כפי שעולה מכל המחקרים העדכניים הללו, הפרשה גדולה יותר של אשלגן (אינדיקציה לצריכה מוגברת של אשלגן בתזונה) לוותה בסיכון מופחת משמעותית לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה, בהשוואה להפרשת אשלגן נמוכה בשתן (פחות מ-1.50 גרם ליום).

משמעות תכליתית: צריכה מוגברת של אשלגן מלווה בסיכון מופחת לתמותה ואירועים קרדיווסקולריים בהשוואה לצריכה מופחתת של אשלגן!!!

בהקשר זה הבהרתי בכל הזדמנות, במשך שנים רבות, כי מידת הצריכה של נתרן תלויה בעצם במידת הצריכה של אשלגן. האיזון בין השניים חשוב ואסור לשבש אותו ע"י גזירות של הימנעות מנתרן. המלצתי תמיד לצרוך מלח אשלגני (יחס 2:1 לטובת האשלגן) כמלח בריא יותר לכל אדם וגם לסובלים ממחלות לב וכלי דם, כולל אלו הסובלים מיתר לחץ דם. שימוש קבוע במלח אשלגני מבטיח שהיחס הנכון בין אשלגן לנתרן בגופנו יישמר בקביעות (ראו הערה חשובה בהמשך).

מלח אשלגני קיים בצורות שונות וניתן לרכוש אותו במרבית בתי הטבע ובחלק מהמרכולים (אם אין – אל תהססו לבקש שהמוצר יוצע במקום). לרוב המלח הזה מסומן כמלח "דל נתרן" אבל צריך לוודא שהוא מכיל רמה כפולה של אשלגן בהשווא לנתרן. עדיף תכשיר שמכיל רק נתרן ואשלגן ובמחיר סביר, בניגוד למוצרי 'מלח' יקרים אחרים שמכילים רכיבים נוספים, חלקם רק מיקרים את העלות של המלח.

אזהרה: כל הנוטלים תרופות "משמרות אשלגן" (לדוגמה: חלק מהתרופות ליתר לחץ דם) צריכים להימנע מתוספת אשלגן, כדי למנוע הצטברות יתר מסוכנת של אשלגן בדם וברקמות (יש לבדוק בעלון התרופה אם יש הנחיה ברורה להימנע מתוספת אשלגן!!!).

http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1311889

© פרופ' חיים גמליאל