האם דבש מלכות יכול להחזיר את הנעורים ולרפא מחלות שונות?

דבש מלכות הוא המזון העיקרי שממנו ניזונות מלכות הדבורים.

הוא עשיר בויטמינים מקבוצה B, במיוחד בחומצה פנטותנית (כ-511מק"ג בגרם אחד).

אך לא נמצא בו כל חומר ביולוגי פעיל אחר העשוי להקנות לו כושר רפואי או להחזיר את הנעורים.

האם סיבים תזונתיים מגינים מפני סרטן המעי?

מידי פעם מופיעות כתבות המצטטות מחקרים הטוענים שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעי. האם נפסיק לאכול מזונות עתירי סיבים תזונתיים?

מידי פעם מופיעות כתבות הקובעות שתזונה עתירת סיבים לא מגינה בפני סרטן המעי הגס. בכל פעם שצצה כתבה כזאת פונים רבים בשאלה האם פירוש הדבר שאין עוד צורך בתזונה עתירת סיבים?

התשובה היא מורכבת. מחד ברור ממחקרים רבים אחרים שתזונה המכילה סיבים תזונתיים עוזרת לעיכול ובמקרים מסויימים גם מונעת מחלות רבות של דרכי העיכול. מאידך, תזונה עתירת סיבים תזונתיים (דגנים מלאים, פחמימות מורכבות) מכילה לעיתים קרובות גם כמות מופרזת של עמילנים – אשר מבחינת האינדקס הגליקמי שלהם הינם זהים כמעט לסוכר פשוט, כלומר גורמים לשיבוש ברמת הסוכר בדם, למרות הסיבים התזונתיים הבלתי מסיסים שבהם (תאית).

לכן, כפי שאנחנו לומדים בקורסים השונים, ישנם סיבים תזונתיים טובים יותר הבאים מדגנים מיוחדים עניים בעמילן (שיפון, שיבולת שועל, שעורים) ומקיטניות נטולות עמילן כמעט (סויה, שעועית, חומוס, עדשים). צריכתם של אלה עדיפה על פני המזונות העשירים בסיבים מסיסים עמילניים (קמח חיטה, תפוחי אדמה, אורז, איטריות), בעיקר משום שהיא מספקת פחמימות מורכבות מסיסות ולא מסיסות המשפרות את איזון הסוכר בדם, את איזון שומני הדם וגם משפרות את התגובה לאינסולין. עם זאת, פחמימות "טובות" אלה גם תורמות תרומה חשובה ביותר לשיפור בריאות מערכת העיכול ואף למניעת סרטן המעי הגס, אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בימינו.

המאמרים בהם נקבע שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעיים מתייחסים לשאלה אחרת לגמרי – האם תזונה עתירת סיבים תזונתיים מגינה מפני חזרה של סרטן המעי אצל חולים שעברו טיפול לסילוק אדנומה של המעי. המחקרים אותם מצטטות הכתבות מעלים את האפשרות שהסיבים אינם מגינים מפני חזרת הסרטן והדבר אינו מפתיע כי חזרת גידולים סרטניים שונה מהותית מהאספקט של מניעת הופעת הסרטן מלכתחילה.

האמנם יש להעדיף תרכובת מזון לתינוקות ללא שמן דקל?

בשנת 2014 פרצה "מלחמת עולם" סביב השאלה האם תרכובת מזון לתינוקות שמכילה ח' פלמיטית (שמן דקל) גורמת נזק לתינוק או שלהיפך, תוספת שמן הדקל היא חיונית להמשך התפתחות התינוק. התשובה מפתיעה – המשיכו לקרוא.

למעשה לא מדובר בשמן דקלים סתם אלא בחומצת שומן (חומצה פלמיטית=שמן דקל) שהיא אופיינית לשמן דקלים ואשר יצרנית של תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) הכריזה בקול רעש גדול (וממשיכה בכך עד עצם היום הזה) שהתמ"ל שלה איננו מכיל שמן דקל ולכן הוא בריא יותר לתינוק ויש להעדיף אותו על פני התמ"ל של המתחרים שמכיל שמן דקלים. לגירסתם, מחקרים הוכיחו שתמ"ל שמכיל רכיב שומני זה מונע ספיגת סידן מהמעיים לעצמות, מונע שיפור בצפיפות העצם של התינוק וגם גורם לו לקשיים בפעולת המעיים.

והתשובה שלי – תמ"ל ללא ח' פלמיטית עלול להיות פתרון גרוע יותר להזנת התינוק מאחר והדבר עלול לגרום למחסור ברכיב שומני שהוא חשוב בין היתר גם להתפתחות המוח ורשתית העין של התינוק.

יש להעדיף תמ"ל עם ח' פלמיטית פטנטית, בטא-פלמיטט, שמספקת את כל היתרונות שיש לח' פלמיטית שמצוייה בחלב-אם, ולא גורמת לבעיות בספיגת הסידן, ולא לירידה בצפיפות העצם וגם לא לקשיים בפעולת המעיים.

הנה ההסבר – קצת מורכב למי שלא מצוי בתחום, אבל ברור וחד-משמעי:

למה צריך חומצה פלמיטית בתמ"ל? – מסתבר שזהו רכיב חשוב בחלב-אם. חלב-אם נחשב כמזון האידיאלי ביותר עבור התינוק בשנות חייו הראשונות. מתברר שחלב אם מכיל שומנים ושמנים מסוגים שונים שהם חשובים ביותר להמשך התפתחות התינוק וגדילתו. אחד מהשמנים שנמצא בחלב-אם הוא חומצה פלמיטית שמהווה כ- 20 אחוז מכלל השומן שבחלב אם.

למה צריך חומצה פלמיטית בחלב אם? אם היא מיותרת, או מסוכנת, מדוע היא בכלל קיימת בחלב אם? – התשובה היא פשוטה ביותר – זוהי חומצת שומן רוויה, עם שרשרת בינונית/ארוכה (16 פחמנים) שמהווה מקור אנרגיה חשוב ביותר להתפתחות התינוק. יחד עם זאת מתברר שלחומצת שומן זו נודעת חשיבות גם להמשך התפתחות המוח ורשתית העין של התינוק, ממש כמו שאומגה 3 מסוג DHA הינו חיוני לשם כך.

החומצה הפלמיטית בחלב-אם היא בעמדה 2 של הטריגליצריד שנושא אותה (חומצות שומן אינן "חופשיות" אלא קשורות במבנה שמכיל "שלד" גליצרידי ושלושה "זנבות" של חומצות שומן מחוברות אליו). מבנה זה שונה מחומצה פלמיטית בשמן דקלים (שמחוברת לעמדות 1 ו- 3 של הטריגליצריד שנושא אותה). בגלל השונות הזו, אין להשתמש בסתם שמן דקלים כמקור לחומצה פלמיטית להזנת התינוק.

אז מה עושים? – חברה אחת החליטה לסלק לחלוטין את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלה. מה עושה החברה המתחרה? במקום לסלק לגמרי את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלה, היא מוסיפה חומצה בטא-פלמיטית אשר גם היא בעמדה 2 של הטריגליצריד ולכן מחקה בצורה יעילה ביותר את החומצה הפלמיטית בחלב-אם. חומצה בטא-פלמיטית בתמ"ל של חברה זו ושל עוד חברות אחרות שנוהגות כמוה, מספקת את השומן הרווי הדרוש כל כך לאנרגיה התפתחותית של התינוק וגם להמשך התפתחות המוח ורשתית העין של התינוק.

יחד עם זאת מתברר שבניגוד לסתם ח' פלמיטית משמן דקלים, החומצה הבטא-פלמיטית כלל איננה פוגעת בספיגת הסידן במערכת העיכול של התינוק, אינה פוגעת בבניית העצם של התינוק ועדיין מאפשרת יציאות רכות וטבעיות שלו. ברור עם זאת, שחומצה פלמיטית רגילה משמן דקלים איננה גורמת לתופעות כאלו אצל מתבגרים או אצל מבוגרים.

נקודה חשובה לאיזכור: החברות שהסירו את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלהן, הוסיפו במקומה שמן סויה ו/או קנולה ו/או שמן חמניות, כדי שלא לפגוע בכמות הכללית של שומן בתמ"ל. אני רואה בכך נקודה שלילית נוספת שהרי הסברתי בקורסים השונים וגם בסדנאות השונות עד כמה השמנים האלו הם מהגרועים ביותר, בניגוד לדעת "מומחים" להכעיס!!! אם צריך, אבהיר ששמנים אלו הם מהגרועים ביותר דווקא משום שהם מכילים אומגה 3 (בסויה ובקנולה – מתחמצן מיידית בגלל הבקבוקים השקופים והיעדר שמירה בקור), בגלל הריכוז הגבוה של אומגה 6 (בחמניות ובסויה – חומצת שומן מעודדת אלרגיה ודלקות כרוניות), בגלל תהליכי הזיקוק הכימיים ששמנים צמחיים כאלו עוברים ועוד ועוד. להוסיף שמנים אלו בעודף לתמ"ל זהו מעשה לא ראוי שהרי הרכיבים שלהן עלולים להגביר בתינוקות את האלרגיות, הדלקות הכרוניות, מחלות אוטואימוניות ועוד ועוד.

בסיכום: תמ"ל ללא חומצה פלמיטית ועם תוספת של שמנים צמחיים שליליים הינו פחות טוב לתינוק ולא להיפך!!!