top of page

מכוני מחקר והוראה

לכולנו מוכרת ההמלצה הקלאסית להרבות באכילת ירקות ממינים ומסוגים שונים. האם ישנם ירקות / פירות אשר עליהם ניתן לומר שהם המובילים ביותר בתכולת מזינים רפואיים?

ree

על מנת לענות על שאלה זו, אתמקד בפירסומים שונים הביאים את ההמלצות של מומחים מהטובים בעולם אשר הגיעו למסקנה שישנם לפחות 5 מזונות צמחיים שהם מן המובילים ביותר בהרכב הרפואי שלהם

  1. סלק – הצבע האופייני של הסלק איננו רק מראה מלבב אלא גם עדות לעושר עצום של חומרי רפואה, בעיקר בטה-ציאנינים אשר הוכחו כיעילים ביותר לעיכוב הצמיחה של תאים סרטניים. למרות החשש של הסובלים מסוכרת, אין בסלק הכהה פחמימות פשוטות ו/או עמילנים, ומחקרים אחרונים משבחים את צריכתו הקבועה כאמצעי לשיפור האיזון של הסוכר בדם, בעיקר אצל אנשים המפתחים תנגודת לאינסולין או סוכרת בשלביה הראשונים. בהקשר זה נזכיר את המלצתנו הקבועה, מזה למעלה מ- 10 שנים, להשתמש במים בהם בושל הסלק כמשקה בריאות מן המעלה הראשונה, כזה שמשתווה בסגולותיו הרפואיות ליין אדום יבש.

  2. רגלת הגינה – צמח זה נחשב לצמח מרפא לכל דבר במדינות כמו מקסיקו, בעוד שבמדינות המערב הוא מוגדר בטעות כעשב שוטה. צמח זה הינו העשיר ביותר בשומנים מסוג אומגה 3, שומנים שמצויים בדרך כלל בשמן דגים ובשמן פשתן. מחקרים אחרונים הראשו שהוא גם מכיל ריכוז גבוה של ההורמון מלטונין, הורמון טבעי המיוצר ומופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח במחזור קבוע בשעות היממה, ומשפיע על תהליכים רבים בגוף. נזכיר בהקשר זה את המלצתנו הקבועה, מזה למעלה מ- 10 שנים, לצרוך ירק זה כתוסף קבוע לסלט. רגלת הגינה שימשה ירק קבוע בשולחנם של יהודי תימן ומחקרים שאספנו מראים שלצמח מופלא זה יש למעלה מ- 50 פעילויות רפואיות מוכחות. המלצתי: בחודשים ינואר/פברואר ניתן לרכוש במשתלות עציצים עם הצמח ולגדלו בבית. הצמח מתפתח בקצב מדהים ובתוך מספר שבועות אפשר להפיק משני עציצים כמות המספקת לצריכה יומית במשך חודשים ארוכים. זהירות: צמח זה עשיר בויטמין K ובחומצה אוקסלית – לא רצוי לאנשים הנוטלים קומדין ומדללי דם ולאנשים הסובלים מאבנים בכליות מסוג סידן-אוקסלט.

  3. כרוב – שימש במשך אלפי שנים, ירק קבוע בשולחנם של הסינים והם העריכו מאד את תכונות המרפא שלו. כל הסוגים של כרוב עשירים בויטמינים, מינרלים וחומרי רפואה רבים (אינדולים, סולפה-רפאנים ועוד ועוד), חלקם בעלי פעילות אנטי סרטנית מוכחת. נזכיר בהקשר זה את המלצתנו הקבועה לצרוך כרוב, בכל צורה, כולל הכנת מחית של הכרוב לטיפול בתחלואי מערכת העיכול. מחקרים הראו שהוא עשיר בחומרי מרפא לכיבים עיכוליים, כולל גלוטמין וחומר המכונה "ויטמין U". זהירות: אנשים עם מחלה חריפה של דרכי העיכול צריכים להימנע מאכילת כרוב חי בשל הריכוז הגבוה של סיבים תזונתיים בלתי מסיסים שעיכולם קשה ואשר יכולים לגרום לגירוי יתר של מערכת עיכול חלשה. אפשר ורצוי לצרוך כרוב גם בצורה הכבושה שלו ("כרוב כבוש/חמוץ").

  4. עלי סלק – לא מדובר בעלים של הסלק הרגיל, אלא בצמח חסר שורש מעובה אשר לעליו תכונות מרפא מופלגות. צמח זה קרוי באנגלית Mangold, Swiss chard. ניתן למצוא אותו בתערובת עלי בייבי. מחקרים מראים שצמח זה הוא בין העשירים ביותר בלוטאין, חומר המרפא המופלא לטיפול בניוון הראיה ורשתית העין. צמח זה עשיר גם בחומרי רפואה נוספים וגם בברזל ובמינרלים רבים אחרים.

ree

  1. אוכמניות – מבין כל פירות היער, האוכמניות הינן מהעשירות ביותר במזינים נוגדי חימצון. לדעת חוקרים, קומץ של אוכמניות מידי יום יכול לעזור באיזון רמות הכולסטרול, בבניית תאים חדשים ובריאים יותר ובשיפור רמות האנרגיה בכל תא ותא. השנה בחרו המדענים את זן האוכמניות הטיבטי כזן העשיר ביותר בחומרי רפואה, בהשוואה לכל הזנים האחרים של האוכמניות. המדענים מוסיפים ומדגישים כי האוכמניות הטיבטיות הינן העשירות ביותר, מבין כל המזונות הצמחיים, בחומרים נוגדי חימצון המונעים נזקים לתאים, מונעים ניוון והזדקנות ומונעים סרטן. בהקשר זה נזכיר את שלמדנו בקורסים השונים על מדד ה- ORAC כאמצעי שהוכנס לשימוש על ידי מדעני משרד החקלאות האמריקאי לצורך קביעת עושר המזונות השונים בנוגדי חימצון. עד היום הובילו הקקאו והשזיפים הכהים במדד זה, וכפי הנראה האוכמניות הטיבטיות מגיעות רחוק יותר במדד זה. בעיה: קשה מאד להשיג אוכמניות אלה, וכשהן מצויות בשווקים, מחיריהן מרקיעי שחקים.

עד כאן המלצות המדענים. נזכיר כאן עוד לפחות שלושה פריטים של התזונה שלנו, אשר לדעתנו היו צריכים להיות משובצים ברשימה המרשימה הזאת: הכורכום, השום ורסק העגבניות. למשתתפים בקורסים השונים הראינו את הניתוח הביוכימי / פרמקולוגי של שלושת פריטי המזון האלה אשר מצדיק מאמץ מיוחד לכלול גם אותם בצריכה היומית הקבועה.

 
 

האמנם מספיק לאכול שתי מנות דג בשבוע כדי לקבל את המינון האופטימלי של אומגה 3? ניתוח של הנתונים המעשיים בשטח מגלה שאפילו שתי מנות ביום אינן מספיקות לשם כך.

ree

כמה עצוב לקרוא שוב ושוב חוות דעת של 'מומחים' המדקלמים באדיקות רבה את המנטרה לפיה מספיק לאכול שתי מנות דגים בשבוע כדי לקבל את המינון הדרוש של אומגה 3. בחינת הנושא לעומק מגלה שזוהי קביעה מוטעית מיסודה וכי קיים ספק אם שתי מנות דגים ליום מספקות את המכסה הדרושה של אומגה 3.

לשם כך נדון על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

  1. נבחן תחילה מהי התכולה המקסימלית של אומגה 3 בבשר דג כמו סלמון – הנתונים מורים שתיאורתית יש במאה גרם דג סלמון כ- 1000 מ"ג אומגה 3. יש לשים לב לכך שמדובר בכמות המקסימלית – יש מקורות שקובעים שבבשר דג הסלמון אין יותר מאשר 500 מ"ג אומגה 3 לכמות של מאה גרם בשר דג !!!

  2. נניח שאדם אוכל כל יום 100 גרם דג סלמון, הרי שכמות יומית כזו אמורה לתת לו סה"כ 1000 מ"ג אומגה 3. כזכור, זוהי בעצם ההמלצה לצריכה יומית של אומגה 3 בקפסולות – 1000 מ"ג ליום. אם כך, האם נמליץ לאדם לאכול 2 מנות סלמון לשבוע או לפחות מנת סלמון אחת כל יום, כל יום, כדי לקבל מספיק אומגה 3 ? מהעובדות שהוצגו עד כאן אפשר כבר להסיק ששתי מנות סלמון לשבוע אינן מספקות את המינון הדרוש של אומגה 3.

  3. לגבי שאלת ההרס של אומגה 3 לאחר בישול, יש מצטטים מחקרים שבהם הראו שאין הרבה הרס של אומגה 3 בבשר דגים שעבר בישול. מה באמת עשו במחקרים אלו? – נטלו דג טרי ביותר, בדקו מהי כמות האומגה 3 בבשר הדג לפני הבישול. בישלו אותו במים ושוב בדקו את תכולת האומגה 3 בו. ואכן, בדרך זו גילו שהיה איבוד מזערי של האומגה 3 המקורי, ולעיתים אף ראו עליה בכמותו !!! לעומת זאת, כאשר טיגנו את הדג או צלו אותו קיבלו איבוד של עד 30 אחוזים (!!!) מתכולת האומגה 3 שבדג. יש מעט מאד אנשים שאוכלים סלמון שבושל במים, עם זאת רוב האנשים מטגנים דגי סלמון או צולים אותם או אופים אותם בטמפרטורות גבוהות (200 מעלות צלזיוס לפחות). מכאן, שאפילו מנת סלמון אחת כל יום בוודאי לא תספיק לכיסוי המינון היומי המומלץ של אומגה 3 !!!

ree

והנה מה שקורה בחיים האמיתיים

  • עובר הרבה זמן מרגע שדגו את הדג ועד שהוא עובר הכנה ואריזה לקראת משלוח – כך הדג מאבד אחוזים אחדים של אומגה 3.

  • לאחר שמקפיאים את הדג עוברים ימים שלמים שהוא בהקפאה ועד שהוא מגיע מהצפון הרחוק אל מוכר הדגים בשכונה שלנו. בכל הזמן הזה נוצרים קריסטלים של קרח בתוך בשר הדג ובעיקר בשכבת העור שלו. קריסטלים אלו ידועים כפוגמים באומגה 3 – כך איבדנו עוד כמה אחוזים של אומגה 3.

  • מוכר הדגים בשכונה או בשוק, לא לגמרי מקפיד על תנאי הקפאה עמוקים וקורה לעיתים קרובות שעד שהוא מוכר לנו את הדג עוברים עוד כמה ימים שבהם מתקיים תהליך גרוע ביותר של הפשרה / הקפאה / הפשרה / הקפאה וחוזר חלילה – כך איבדנו עוד הרבה אחוזים של אומגה 3 (בל נשכח שלעיתים קרובות הדג יושב על המגשים / המדפים שעות ארוכות כשהוא חשוף לאור, לחום וכו' – איזה חלק בדג חשוף יותר מכל? – כמובן עור הדג, החלק שמכיל את עיקר האומגה 3 שבדג…).

  • בשעה טובה, רכשנו את הדג והבאנו אותו לביתנו – בדרך הפשיר שוב ולא תמיד אנו ערוכים לבשל אותו מייד אלא מקפיאים את הדג שוב עד ליום שבו נאכל אותו – כך אנו מאבדים עוד אחוזים אחדים של אומגה 3.

  • לקראת בישול – הפשרנו אותו, שטפנו אותו, ועכשיו הוא מוכן לבישול (כמה אחוזים נוספים נפגעו?). והנה הסוד הגדול – האם אנו מבשלים דג כזה בתוך מים? מכינים ממנו מרק? הרי רוב העולם מטגן / צולה / אופה אותו בטפרטורות מעל 200 מעלות – אשר כל המחקרים מאשרים שצורת הכנה זו פוגעת באומגה 3 (עד 30 אחוז פגיעה !!!).

  • והנה עוד 'סוד כמוס' בנושא האומגה 3 בדגים – מרביתו שוכן אחר כבוד בעור הדג וממש מתחת לעור. האם אנשים אוכלים את עור הדג? מהו הדבר הראשון שנפגע בטיגון / צליה / אפיה? – העור כמובן אשר נחרך לחלוטין וגם אם הוא נשאר, הוא כבר נהרס מהחשיפה לטמפרטורות הגבוהות (לא לשכוח שבטיגון במחבת הטמפרטורה יכולה להגיע גם למעלה מ- 300 מעלות). נו, אם לא אוכלים את העור ו/או אם העור נהרס כליל – כמה אומגה 3 עוד נשאר בדג?

  • החוקרים מדגישים בכל המחקרים אשר נעשו בנושא הבישול של דגים והרס אומגה 3 שבהם, שאין זה מן הראוי להתייחס בפשטנות לתוצאות 'הכמעט אין הרס' שהם קיבלו כי הם מדדו אומגה 3 גם בעור של הדג לאחר שוידאו שהעור יהיה מכוסה בנייר כסף או במשהו דומה כדי שלא ייחרך בשיטות הצליה…

  • ואם יש קוראים שטרם השתכנעו שכמעט כל האומגה 3 שהיה אי פעם בדג הזה הלך לאיבוד בכל דרך היסורים שהוא עבר מהצפון הרחוק ועד לצלחת שלנו, יתברר להם שגם בבית שלהם, אחרי שהדג כבר מוכן לגמרי ולפני שנתנו בו את שיניהם, הוא עובר עוד הרס של אומגה 3, כי הרי לא הוצאנו אותו מהתנור ומייד אכלנו אותו, אלא הוא עוד ישב פה, ישב שם, נאכל בחלקו, הוחזר למקרר בחלקו. בקיצור – כך התחמצנו לנו (כמעט) כל מולקולות האומגה 3 שעוד שרדו בו.

עכשיו אם נבצע הערכה מעשית של המחקרים שבהם נמצא שאין כמעט הרס של אומגה 3 לאחר בישול יתברר לנו שאין מה להשוות בין שני התהליכים: בין בדיקת מעבדה בתנאים מבוקרים, לבין בדיקה במעבדת החיים שבה קורים כל אותם תהליכי הרס עד שהדג בא אל קירבנו.

מכאן ברור שכשבאים לפסוק הלכה למעשה, אין זה ראוי לתת המלצות רק על סמך מחקר מעבדתי טהור. צריך תמיד להביא בחשבון את כל הגורמים הסביבתיים הפוגעים קשות במרכיבי הבריאות שבמזונות שלנו.

רבים שואלים – אם זהו המצב לגבי אומגה 3 בבשר הדג, למה אתה ממליץ בכל זאת על אכילת בשר דגים?

והתשובה היא בגלל שאולי התמזל מזלנו ונשאר בדג מעט אומגה 3. סיבה חשובה נוספת היא החלבון המעולה שבבשר הדג. אני סבור שאכילת דג סלמון ודומיו בריאה בגלל החלבון שלו יותר מאשר בגלל העושר שלו באומגה 3. יש תמיד להטיל ספק אם בכלל נשאר בבשר הדג המבושל מספיק אומגה 3 איכותי לאחר כל דרך היסורים שהוא עובר מהצפון הרחוק ועד לצלחת שלנו (ולא נשכח לרגע את גורל העור שלו בשיטות הכנה ובישול מקובלות…).

אם כך,

האם נמליץ על צריכת שתי מנות דג ליום, כל יום, כדי לקבל מספיק אומגה 3?

ספק גדול. בימינו נראה בטוח יותר להשלים את מכסת האומגה 3 מקפסולות שעברו תהליכי ייצור מאד מוקפדים, נקיים משאריות חומרים כימיים ובעיקר בעלות מינונים מוגברים של אומגה 3 מסוג EPA (לטיפול במחלות לב וכלי דם, באלרגיות, בדלקות כרוניות ובמחלות אוטואימוניות), או מינונים מוגברים של אומגה 3 מסוג DHA (לטיפול במחלות ניווניות של המוח, לשיפור היכולת המנטלית – כולל זיכרון, למניעת מצבי דיכאון, חרדה ועוד ועוד).

 
 

עודכן: 20 במרץ 2023

נשאלתי: "איזה סוג של מצות עדיף לאכול בפסח? האם מצות מקמח כוסמין עדיפות על פני מצות מקמח חיטה? האם מצות מקמח שיבולת שועל עדיפות? ידוע שבדגן שבולת שועל אין גלוטן, ויש בעיה הלכתית עם זה. האם יוצאים ידי חובה במצות כאלו שאין בהן גלוטן? – נודה לתשובתך".

ree

תשובתי בקצרה: אני ממליץ לצרוך מצות רגילות לפסח ולא לחפש אחר קמחים אחרים מהסיבות הבאות:


  1. קמח כוסמין איננו בריא יותר מקמח חיטה, כמו שאמרו חכמים והרמב"ם: "כוסמין מין חיטין". ואכן, קמח כוסמין כמו קמח חיטה מכיל כמות גבוהה של עמילן.

  2. אכן, קמח שיבולת שועל במקור הינו ללא גלוטן ומסמנים אותו כמכיל גלוטן רק בגלל שהוא מעובד במקומות שבהם מעבדים קמחים מכילי גלוטן !!!

  3. לא ברור מדוע קמח מדגן שאינו מכיל גלוטן הינו בעייתי מבחינת יציאת ידי חובת מצה, שהרי נאמר במשנה: משנה. "אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחטים, בשעורים, בכוסמין, ובשיפון, ובשיבולת שועל". גמרא. "תנא: כוסמין מין חיטין, שיבולת שועל ושיפון – מין שעורין". תלמוד בבלי מסכת פסחים דף לה עמוד א

  4. קמח שיבולת שועל אכן בריא יותר אבל אינני ממליץ עליו מאחר והיצרנים דורשים מחירים מטורפים ממש: חבילה של 500 גר' עולה 40 עד 60 ש"ח !!! אם נשווה זאת למחיר של המצות הרגילות (אשר הן אמנם מסובסדות) הרי שעבור חבילה של 2.5 ק"ג מצות נשלם בקמח שיבולת שועל 200 עד 300 ש"ח במקום 30 ש"ח לחבילת מצה רגילה!!! אותם שיקולים נכונים גם לגבי מצות מקמח שיפון!!!

  5. למרות הקביעה המדעית שקמח שיבולת שועל אינו משבש את רמות הסוכר כמו קמח חיטה, יש לזכור שמאכל של 3 מצות כאלו בארוחה כן ישבש את רמות הסוכר בדם, כי גם אם יש בקמח זה פחות עמילן, הרי שהמעט שבו יעלה את רמות הסוכר בדם וישבש את האיזון של סוכר ואינסולין בדם. יחד עם זאת, פחמימות מורכבות כדוגמת הבטא גלוקן של שיבולת השועל – אם צורכים מהן כמות גדולה, בפרק זמן קצר, גם הן מעלות את רמת הסוכר בדם.

  6. מצות מקמח חיטה רגיל (לקמח מלא אין יתרון משמעותי, כפי שמוסבר בקורסים השונים וגם בסדנאות השונות ברחבי הארץ) – אפשר להשתדל לאכול אותן תמיד עם הרבה ירקות (חיים או מבושלים – מטבוחה, סלט טורקי, שקשוקה עם הרבה ירקות ועוד) ובכך להפחית בצורה משמעותית את המספר של מצות שנצרכות בכל ארוחה.

  7. במקרה קיצוני של נטיה לסוכרת, אפשר לקחת תכשיר שמונע העלאת רמת הסוכר בדם לפני הארוחה. מדובר בתכשירים שפעולתם טבעית לחלוטין ומסייעת למנגנון הטבעי של איזון הסוכר בדם. לדוגמה: "חילבה + כרום" של חברת אלטמן. נוטלים קפסולה אחת 20 דקות לפני הארוחה (ועדיין יש להשתדל שלא להגזים בכמות הנצרכת של מצות).

  8. וחוץ מזה – הרי זהו חג החירות – אפשר בחג זה לתת מעט "חירות" בנושא סוג המצות, כדי ששמחת הנפש תהיה שלימה בחג הזה (כמובן ללא הגזמה בחירות…).

בברכת חג שמח וכשר בבריאות טובה ואיתנה תמיד

 
 
bottom of page