רבים תוהים, בעיקר בימי החנוכה, מהם השמנים הטובים והבריאים ביותר לטיגון הסופגניות הבריאות (ראו מתכון), או מזונות אחרים. שני המדדים החשובים ביותר בהקשר לכך הם: א. נקודת העישון של השמן = זוהי הטמפרטורה שבה השמן מתפרק, תופעה שמלווה בפליטת עשן ב. ברמת המרכיב השומני אומגה 6, מרכיב שתוצריו, מעודדים, אלרגיה, דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות. הטבלה המופיעה בקישור הבא מביאה את השמנים הטובים ביותר על פי הקריטריונים הללו. דוגמה חשובה להבדל מהותי בין שני סוגי שמנים = שמן אגוזים: שמן אגוזי מלך, בניגוד גמור למקובל, הינו שמן לא מומלץ לצריכה, לבישול, אפיה וטיגון, בגלל העובדה שהוא מכיל ריכוז גבוה של הרכיב אומגה 6 - לכן לא תראו אותו בטבלה!!! לעומתו - שמן אגוזי לוז הינו שמן מעולה וממולץ מאד, בעיקר משום שהוא מכיל כמות גבוהה של אומגה 9 (כמו שמן זית) ובגלל שהוא מכיל רק כמות קטנה של הרכיב אומגה 6. נא לחצו על הקישור הבא להצגת טבלת השמנים הטובים:

התזונה המערבית איננה מעודדת מספיק צריכת חלבון, אך מחקרים עדכניים מוכיחים כי צריכת חלבון מותאמת למין ולגיל, מספקת הגנה מעולה מפני מחלות ניווניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ואף מחלות סרטן למיניהן. יתרה מזאת, הוברר גם כי היא משפרת לאין ערוך את תוחלת החיים ואת איכותם!!! בתזונה המערבית קיים מחסור חמור של חלבונים, בניגוד לדעה הרווחת כיום. מחסור חמור זה גורם למחלות ניווניות קשות ואף לפגיעה בתוחלת החיים שלנו. מחסור זה קיים בכל קבוצות הגיל והמין בימינו, אך מפתיע לגלות כי כ- 45% משיעור האנשים המבוגרים באוכלוסייה הכללית, ו- 84% עד 100% משיעור זה בקרב קשישים ודיירי הדיור הטיפולי המוגן - אינם זוכים לתזונה מספקת מסיבות שונות הכוללות: ירידה בתיאבון, צריכת מזון מופחתת, צריכה מועטת של רכיבים מזינים, שינויים לרעה במצב הרפואי, שינויים חברתיים ו/או אישיים תלויי גיל (אלמנות, גירושין, ערירות). צריכה בלתי מספקת של חלבון איכותי יכולה להוביל לאובדן מסת שריר, אובדן כוח, פיחות במסת העצם, עיכוב בהחלמה מפציעה וניתוחים, חולשת מערכת החיסון, לקות קוגניטיבית[1] ועוד. קיימים שני גורמים עיקריים - צריכה מופחתת של חלבון בקרב האוכלוסיה והסבירות הנמוכה שאנשים יקיימו משטר תזונתי מאוזן – אשר מובילים למצב של צריכת חלבון פחותה, הרבה מתחת לסף של 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, כפי שמומלץ כיום ע"י טובי המומחים. המאמר המלא מופיע כנספח חמישי בספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו', והוא עוסק בין היתר גם בנושאים הבאים: חלבון – הגדרות, אפיונים ומקורות תזונתיים. האם יש צורך להגביר את צריכת החלבון בתזונה? האם קיימת סכנה בצריכה מוגברת של חלבונים? האם קיימות הוכחות מדעיות לכך שצריכת חלבון מוגברת תורמת לבריאות? האם צריכת תוספים ייעודיים ('אבקות חלבון') מזיקה או תורמת לבריאות? כמות החלבונים הנדרשת בתזונה היומית משתנה לפי מין, גיל, משקל, רמת הפעילות הגופנית והמצב הבריאותי. ההמלצה המיושנת של רשות המזון והתרופות האמריקאית[2] מגבילה את הצריכה היומית ל- 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף. על פי המלצה מיושנת זו - לאנשים העוסקים בספורט ובפיתוח גוף מומלצת אמנם צריכה גבוהה יותר של חלבונים, אולם עדיין מוגבלת לצריכת בין 1.2 ל- 1.7 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף. מעניין לציין כי בנוגע לתינוקות, ההמלצה תקפה גם כיום ועומדת על כ- 3 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף של התינוק! מחקרים עדכניים רבים מוכיחים כי ערכים מיושנים אלו הובילו ומובילים לחסרים משמעותיים של חלבונים אצל כל האנשים בכל קבוצות הגיל. הגיעה השעה לעדכן את הערכים הללו לכדי 1.5 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף לכל אדם. לאנשים העוסקים בספורט ובפיתוח גוף מומלצת צריכה של 2 עד 3 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף. כאמור, המאמר המלא, עם המלצות תכליתיות, מופיע בנספח השישי של הספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו' © פרופ' חיים גמליאל

מה היא התועלת שבאכילת ביצים והאם עודף הכולסטרול שבהן אינו גורם למחלות לב? ביצים עשירות בחלבון זמין ובויטמינים שונים, חלקם חשובים ביותר לתהליכי חילוף החומרים בגופנו. אמנם חלבון הביצה (האלבומין) מכיל חומר מזיק (האווידין, המפריע לקליטת הויטמין ביוטין שבביצה) והחלמון מכיל כולסטרול, אך הביצה לאחר הבישול היא אחד המזונות המושלמים ביותר מבחינת הערך התזונתי. החומר המזיק שבתוך האלבומין נהרס בקלות בחום הבישול והכמות הגדולה של כולסטרול שבחלמון (כ-150 מ''ג בביצה אחת) אינה נקלטת לתוך הדם, אלא רק בחלקה (עד 50 מ''ג בלבד). למעשה, הכולסטרול הוא אחד מהחומרים החשובים והחיוניים ביותר לקיומו של גופנו ובעיקר לתיפקודן של 3 מערכות חשובות: מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית. הכולסטרול הוא מרכיב חשוב ביותר של המוח, העצבים, דפנות התאים, מיץ המרה, ויטמין D והורמונים רבים. הכבד בגופנו מייצר כ- 750 מ''ג כולסטרול ביום, בין אם אוכלים או לא אוכלים ביצים או מזונות המכילים כולסטרול. כשאוכלים מזונות אלה, נקלטים בתוך הדם כ-50 מ''ג או מעט יותר כולסטרול, ואז הכבד מייצר פחות כולסטרול, בהתאם לכמות הנקלטת. מומחי התזונה מסכימים כי כל אדם צריך לצרוך בכל יום כ- 300 מ''ג כולסטרול ולכן ביצה ליום (רק 150 מ''ג כולסטרול) הינה בבחינת מינימום. כל המחקרים שנעשו עד כה מאשרים כי צריכת כולסטרול בתזונה אינה מעלה את רמת הכולסטרול הרע בדם. להיפך, עודפי הפחמימות בתזונה (סוכר, ממתקים, לחם, אורז, איטריות, תפוחי אדמה) וגם עודפי שמנים רעים (חומצות טרנס = שמנים צמחיים מוקשים, שמנים צמחיים עתירי אומגה 6 ועוד) הם הם האחראים לשיבוש ברמות הכולסטרול בדם. לכן, אדם שימשיך לצרוך כמויות מוגזמות של פחמימות ושמנים רעים ימשיך לסבול משומני דם לא מאוזנים ואין כל הצדקה להאשים את הביצים בכך. © פרופ' חיים גמליאל

מאגר שאלות ותשובות על שיטת הרפואה המונעת התכליתית - רמ"ת. חיפוש בתוך השאלות והתשובות: הקשה על ctrl F ואז את מילת החיפוש המבוקשת 1. מדוע מומלץ להימנע מסטיביה הרי מדובר בצמח? למרות שהממתיק סטיביה מקורו מהצומח, עובדה זו, אינה מכשירה אותו כראוי למאכל. חלק גדול מהצמחים הלא-אכילים מכילים כמות גדולה של חומרים רעילים ולכן יש לנקוט משנה זהירות לפני צריכה של צמחי מרפא לסוגיהם . הצמח סטיביה מכיל עשרות רעלים מסוכנים שצריכתם לאורך זמן עלולים לשקוע בכליות ולפגוע בתפקודם. רשות המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לא אשר את התמצית המלאה של צמח הסטיביה. הרשות אישרה לשימוש חומר כימי אחד בלבד מתוך צמח הסטיביה והוא נקרא Rebdioside A. ועוד, האישור שניתן הוא אישור מסוג GRASS"-(Generally Regarded As Somewhat Safe)" ומשמעותו שבטווח הקצר השימוש ב-סטיביה אינו מזיק, אולם לטווח ארוך אין בטחון שהצמח אינו מזיק, היות ואין מחקרים שמוכיחים שהחומר הכימי שבודד מהסטיביה בטוח לשימוש לאורך שנים. למרות זאת אין שום מניעה לקחת עלה אחד של סטיביה ולהמתיק משקה חם, אולם תמצית של סטיביה שמכילה את כל החומרים שבה, כולל הרעילים, מסוכנת לבריאות. 2. האם העובדה שהרמב"ם פגש רק 22 אנשים סוכרתיים בימיו מביאים להחלשת הטענות שלו? אכן, הרמב"ם פגש מעט מאוד אנשים שחלו במחלת הסוכרת. עובדה זו מוכיחה עד כמה התזונה המערבית בימינו, העשירה בפחמימות פשוטות ושמנים גרועים, היא גורם עיקרי למחלות מטבוליות (סוכרת, לחץ דם גבוה, יתר כולסטרול, דילול עצם וכו'). אורח החיים בתקופת הרמב"ם מנע בראש וראשונה מחלות אלו. בעבר הרחוק מחלת הסוכרת הייתה מופיעה אצל מבוגרים בשנות השמונים לחייהם. לצערנו, כיום אנו רואים תסמינים של "טרום סוכרת" גם אצל בני נוער וילדים. 3. מדוע אין אזהרה במוצרים שבהם יש אומגה 6 ? ומה לגבי המרגרינה? אומגה 6 היא חומצת שומן חיונית והגוף אינו יודע לייצר אותה באופן עצמאי, לכן עלינו לקבלה מהמזון. אולם אין כל המלצה לצרוך חומצת שומן אומגה 6, היות שבתזונה המערבית אנו צורכים כמעט פי 25-30! מהמותר. אומגה 6 נמצאת כמעט בכל המאכלים ויש לצמצם עד כמה שניתן את צריכתה. יצרני המזון אינם מציינים במפורש את השם "אומגה 6" אולם ניתן לזהות אותה כ-"שומן צמחי" והיא מופיעה בהרבה מאכלים (עוגות, עוגיות, גלידות, ממרחים, שוקולד, קרקרים, סלטים מוכנים ועוד). גם שמן זית הוא שמן צמחי והוא בוודאי טוב, אבל אין סיכוי שחברות המזון ישתמשו בשמן זית במוצרי מזון מפאת עלותו הגבוהה. אפשר גם לזהות שמן אומגה 6 שמופיע כ-"שומן רב בלתי רווי" אולם במקרה זה יש לשים לב מפני שגם אומגה 3, שהיא חומצת שומן טובה, נכללת בקבוצה של "שומן רב בלתי רווי". לגבי המרגרינה יש להיזהר משומן הטראנס. יש חברות מזון שמייצרות סוגי מרגרינה ללא שומן טראנס, כשהחליפו אותו ב"שומן צמחי" המכיל אומגה 6. לכן גם ממרגרינות אלו יש להימנע, כי אומגה 6 גרועה לפחות כמו שומן טראנס. 4. האם בריא לשים כפית דבש לתוך כוס תה חם? או שעדיף לשים סוכר לבן או ממתיק אחר? הדבש עשיר במיוחד בסוכרים פשוטים, עם כמויות מזעריות של ויטמינים ומינרלים. למרות שאנו שומעים הרבה "דעות" התומכות בצריכת דבש, הרי אין בו חומרים שמקנים לו תכונות בריאותיות. לכן, אנו נשתדל להימנע מהמתקת משקאות חמים בדבש, או כל סוג סוכר פשוט וביניהם, כמובן הסוכר הלבן. לחילופין, ניתן להמתיק משקאות חמים בכל הממתיקים המלאכותיים (מלבד הממתיק סטיביה) שלא משפיעים כמעט על רמות הסוכר בזרם הדם. 5. קראתי על הסילאן תמרים כתחליף לסוכר. וראיתי שאין המלצה מיוחדת על כך האם גם מדובר על סילן טבעי (100%) ? הסילאן, שמקורו בתמרים, אינו מומלץ כלל לאכילה. גם הצורה הטבעית המופיעה ללא תוספת סוכר אינה מומלצת. רוב הפחמימות שבסילאן הן סוכר רגיל הנקרא "סוכרוז" שהוא זהה ממש לסוכר הלבן הביתי. לכן, למרות ההמלצות שאנו שומעים מגורמים מסוימים, יש להשתדל להימנע מצריכת הסילאן בכל צורה שהיא. במקום סילאן או תמרים, נעדיף שזיפים כהים וכן גם פירות יער כהים כגון: אוכמניות, דובדבנים, תות עץ שחור, פטל שחור וכדומה. כל אלה עניים בסוכרים פשוטים ועשירים מאוד בחומרי רפואה מעולים. ניתן גם להמתיק את המאכלים השונים בכל סוגי הממתיקים המלאכותיים (שאושרו ע"י הרשויות בארה"ב) מלבד הממתיק סטיביה. 6. מכיון שאיני אוכלת דגים האם אכילת אגוזים ושמן פשתן הינו טוב כמקור לאומגה 3? היות ואינך אוכלת דגים כדאי מאוד לשקול (באם זה לא יפריע לך כמובן) לצרוך משלים תזונה של אומגה 3 שמקורו משמן דגים. שם ישנן 2 חומצות שומן חשובות : 1) חומצת שומן מסוג DHA החיונית לתחזוקת המוח ולרשתית העין. 2) חומצת שומן מסוג EPA החשובה בעיקר למניעת אלרגיות, דלקות ומחלות אוטואימוניות. בשמן פשתן יש חומצת שומן חשובה מאוד הנקראת ALA. חומצת שומן זו היא בעיקר נוגדת חמצון ואנטי סרטנית, אבל קשה מאוד יהיה לקבל משמן פשתן את המרכיבים הקיימים באומגה 3 שמקורו משמן דגים. כיום, הופיעו בשוק מוצרים של אומגה 3 מסוג DHA שמקורו באצות ים (שנחשבות צמחיות ולא יצור חי). חפשו "אומגה 3 מסוג DHA מאצות ים" ותגיעו למוצרים לרכישה. 7. אמרו לי להתחיל את הבוקר עם כוס מים במקום נס קפה. שמעתי גם שעדיף לשתות על הבוקר מים עם לימון. מה עדיף? ניתן בהחלט ואף רצוי להתחיל את היום בשתיית כוס מים ועדיף שיהיו בחליטות של צמחים שונים. קפה על סוגיו השונים- מומלץ. זאת למעט אנשים הרגישים לקפאין או אלו הסובלים מיתר לחץ דם, שלגביהם יש להשתדל להימנע מצריכת קפאין. לגבי יתר האוכלוסיה מומלץ לא לשתות יותר מ-3-4 כוסות של קפה על פני היום. קפה לכשעצמו אינו מזון שחייבים לצרוך אותו כמו שלושת האבות המזון; פחמימות, חלבונים, ושומנים, או כמו צריכת ויטמינים ומינרלים הקיימים במגוון מזונות חיוניים וכמובן צריכה מספקת של נוזלים במשך היום. ההמלצה לצרוך קפה הינה בגלל התכונות הבריאותיות הקיימות בו כמו למשל הפלבונואידים המשמשים כנוגדי חמצוןן. שתיית כוס מים עם לימון בהחלט מומלצת, אבל חשוב מאוד להדגיש שאין להגזים בצריכת לימון בפני עצמו. בלימון יש קצת ויטמין C וקצת אלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, כלוריד וכדומה). 8. האם יש המלצות כיצד לחזק את מערכת החיסונית ואת הגוף בכלל אחרי טיפולי כימותרפיה? חיזוק מערכת החיסונית נעשה, בראש ובראשונה, בדרך של אכילה מאוזנת. במצב אונקולוגי, צמצום פחמימות באופן כללי, ובפרט צמצום ואף מניעה מוחלטת של צריכת פחמימות פשוטות הוא הכרחי. עודף פחמימות הנצרכות וספיגתן כגלוקוז בזרם הדם עלול חלילה להיות בעייתי. במידה שרוצים ליטול בנוסף משלימי תזונה, יש להיוועץ תחילה באיש מקצוע מתאים שילמד היטב את התיק הרפואי שלך במטרה שיוכל לתת המלצות בהתאם אליו. בכל מקרה יש לעשות זאת בתיאום מלא עם הרופא המטפל וגם לערב את הרופא האונקולוגי על מנת לקבל את הסכמתם המלאה לכל משלים תזונה בטרם נטילתו. 9. לבעלי יש קצת סוכר גבוה, האם כדאי שיצרוך מורינגה, ג'וגי ברי, חלבה, תמצית חרובים? מורינגה: המורינגה אכן מראה פעילות אנטי ויראלית, אנטי דלקתית ואפילו מאזנת סוכר. יש המייחסים למורינגה פעילות מעבר לכך אך ללא כל ביסוס מדעי. להשגת יתרונותיו הבריאותיים המוכחים של המורינגה (כפי שצויין לעיל), ישנן אלטרנטיבות טובות יותר, כמו למשל: לאיזון סכרת ניתן לצרוך את המוצרים הטבעיים: חילבה, ג'ימננה, קינמון, וגאלאגה ששמה העיברי הינו "לילך צרפתי" (הצמח שממנו הפיקו את התרופה לאיזון סכרת, הנקראת מטפורמין והידועה יותר בשם גלוקופאג'). חלק מהמוצרים הטבעיים האלו ניתן להשיג בבתי טבע כקפסולות. למניעת מצבים דלקתיים ניתן לקחת: כורכום, גינג'ר, אומגה 3 ועוד. לכן יש לנקוט משנה זהירות, עם המלצות שניתנות לגבי המורינגה. גוג'י ברי- אכן יש בו מעט ויטמין C וגם מעט מאוד של מינרלים שונים. גם פה יש היוצאים בהצהרות בריאותיות ללא כל ביסוס. אין שום מניעה לצרוך מאכל זה, אולם את הערכים התזונתיים שיש בו ניתן לקבל ממזונות פשוטים יותר כמו ירקות שונים ואף פירות הדר. כמובן שיש לאכול מאכל זה במידה סבירה, והוא אינו מתאים לאוכלוסיה הנוטלת מדללי דם ולאלו הנוטלים תרופות לסכרת ולהורדת יתר לחץ דם. חלבה- אין שום מניעה לאכול חלבה, אולם יש להקפיד על צריכת חלבה ללא סוכר, ללא שמן צמחי וגם ללא חומרי שימור וצבעי מאכל. תמצית חרובים- יש בה ויטמינים ומינרלים וגם היא עשירה בסיבים תזונתיים. אולם יש בה כמות רבה של סוכרים פשוטים (הקרובה ל-50%) ולכן היא בהחלט אינה מומלצת. 10. מדוע יש לי צורך לאכול מתוקים לאחר ארוחה? והאם הממתיקים המלאכותיים מהווים תחליף לסוכר רגיל? הצורך באכילת מזונות מתוקים מאותת כי הגוף דורש אנרגיה שחסרה לו באותו רגע. הפחמימות הפשוטות, שכוללות מזונות מתוקים וזמינים, באות לספק באופן מידי את האנרגיה שחסרה לגוף. במקרה זה, באופן טבעי, נרצה לאכול מזונות אלה כדי לספק לגוף את האנרגיה הזמינה ביותר. במצב זה, דרישות האנרגיה ימולאו לזמן קצרצר, אך נרצה שוב לאכול מזונות מתוקים וחוזר חלילה. כאשר אנו אוכלים נכון, דהיינו, ארוחות קטנות ותכופות המכילות את כל אבות המזון הנכונים (ביניהם הפחמימות המורכבות והטובות) הגוף יקבל אנרגיה זמינה למרבית היום, נחוש הרגשת שובע במרבית הזמן, וכך נצמצם את הצורך באכילת מזונות מיותרים וביניהם מזונות מתוקים. הממתיקים המלאכותיים הם "אנרטים", שלא משפיעים כמעט על רמות הסוכר בזרם הדם. על כן, אם נחליף את כל המזונות שמכילים סוכרים פסולים ואסורים, בממתיקים מלאכותיים (למעט הממתיק סטיביה, שאסור מסיבות אחרות), נצמצם ממילא את המאכלים שממותקים בסוכרים והאסורים ונספק את דרישות החך למתוק. כך לאורך זמן "נרגיל" אותו למתיקות מופחתת. התנהגות זו תייצב את רמות האנרגיה למרבית היום ובכך נוריד את רמות הסוכרים האסורים שאנו צורכים. 11. אני טבעונית ויודעת שלמרות שיש לי חוסרים בברזל (לוקחת כדורים להשלים את החסר) לא חסר לי יותר מדי, בהתאם לבדיקות דם שאני מבצעת, האם יש הצעות נוספות? אדם שבחר לעצמו אורח חיים צמחוני או טבעוני מכל סיבה שהיא חייב לעשות זאת בצורה נכונה ולהשלים את כל החסרים התזונתיים הנובעים מאורח חיים זה. בד"כ אנו שומעים שצמחונים וטבעונים מודעים היטב לחסרון בברזל וויטמין B12((שלא בהכרח נכון בכל המקרים). אולם, חסרים ערכים תזונתיים לא מעטים נוספים כמו למשל: חלבון, כולסטרול, אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA ויטמין D3 (ולחלק גדול מהאוכלוסייה הכללית חסר ויטמין זה) ויטמין K2, סידן ועוד ועוד. יש לציין שגם אדם שלא ניזון ממזון מהחי, צריך להשלים, בזהירות ובייעוץ רפואי, את רמות הברזל. רמות הברזל שמשתקפות בבדיקות הדם לא בהכרח מצביעות על מצב הברזל בגוף: יש לקחת בחשבון את רמות הברזל במחסני הברזל (פריטין) ופרמטרים נוספים ע"מ לקבוע את מצב הברזל בגוף. אנו נעדיף שרמות הברזל בזרם הדם יהיו נמוכות (אפילו בתחתית הסקאלה), בתנאי ששאר הפרמטרים יהיו תקינים - כולל רמות הפריטין, שכדאי שיהיו באזור אמצע הסקאלה. במצב כזה אין צורך לקחת תכשיר ברזל. רמת ברזל גבוהה בזרם הדם איננה מומלצת. בנוסף לכך, אצל אלה שאינם צורכים מזון מהחי (ובעיקר טבעונים אדוקים), רמות הויטמין B12 שמופיעות בבדיקות דם רגילות לא משקפות נכונה את מצב הוויטמין בגוף: ישנם מצבים שאצל חלק מאנשים אלו רמות הויטמין B12 יראו תקינות, אך בפועל אינן נכונות. לכן אוכלוסיה זו, חייבת לעשות שתי בדיקות חשובות, שלצערנו אינן בדיקות רגילות. יש לבדוק את רמת ההומוציסטאין ורמות MMA (Methyl Malonic Acid). במידה שתוצאות בדיקות אלה גבוהות, נדע שיש מחסור של וויטמין B12, על אף שבבדיקות הדם רמתו תקינה. 12. איך אפשר להוריד את רמות הסוכר שאנחנו מכניסים לתפריט שלנו ושל ילדינו? איך אפשר ללמד הרגלי תזונה חדשים לילדינו? ישנה חשיבות ראשונה במעלה בהקפדת תזונה לילדים ובני נוער. יש לדאוג שרמות האנרגיה של בני הנוער ישמרו לזמן ממושך כדי להפחית בנפילות האנרגיה בזמן השהות בבית הספר. נפילות אנרגיה גורמות כמובן לחוסר ריכוז ולהבנת החומר הנלמד בבית הספר. לכן, לדוגמה, יש להחליף את כל דגני הבוקר המורכבים מפחמימות פשוטות ומסוכרים אסורים, בשיבולת שועל (גרנולה) הממותקת בממתיקים מלאכותים, או בהמתקה בפירות יבשים מותרים, ללא סוכר, כמו שזיפים כהים, פירות יער, אוכמניות, דובדבנים ועוד. ארוחת בוקר מלאה עם ירקות, גבינות שונות, ביצים וכדומה, היא האופציה הטובה ביותר. יש לצייד את הנער בכריכים עם לחם מקמחים בריאים ( שיפון, שיבולת שועל, שעורה, סויה או שילוב ביניהם) ובתוכם מאכלים בריאים: חביתה, גבינה צהובה, ממרח אבוקדו, שניצל בטיגון נכון, ועוד. בחזרה מביה"ס יש להקפיד על תזונה נכונה. ישנה חשיבות עצומה על הקפדה של תזונה עשירה בחלבונים, מכיוון שבחלבונים יש את אבני הבניין החשובים (חומצות אמינו טריפטופן ותרוזין) הבונות את המוליכים העצביים סרוטונין ודופאמין, האחראים לקשב וריכוז. בנוסף, הקפדה על אכילת חלבונים תגרום לגדילה נכונה ולבניית העצם של הנער בצורה אופטימלית. כמובן, יש להקפיד על אבות המזון הנוספים. אנו בהחלט מודעים לפיתויים שקיימים בימינו וקשה למנוע מילדים ובני נוער את המאכלים האסורים, במיוחד את המתוקים. אולם, אם ההורים יקפידו על תזונה בריאה ונכונה, ודאי ילדינו יאמצו בהדרגה אורח חיים זה. 13. מדוע לחם מחיטה מלאה, מוצר טבעי, אינו מספיק בריא ולא שומר על איזון הסוכר בדם? הלחם המלא איננו בריא יותר בהשוואה ללחם מקמח חיטה לבן ( כולל לחם חיטה שעשוי מקמח כוסמין). ללחם המלא יש סיבים תזונתיים, שאת הכמות המותרת (המוגדרת כ-30 גרם ליום), ניתן לקבל בתזונה רגילה. בלחם המלא יש אחוזי עמילן זהים לחלוטין ללחם שעשוי מקמח חיטה רגיל והוא מעלה את רמת הסוכר בדם באותה מידה! גם האינדקס הגליקמי של לחם המלא אינו שונה מהותית מזה של לחם לבן! לחילופין, בלחם שנאפה מקמח שיפון, שעורה, שיבולת שועל או שילוב ביניהם, כמות העמילנים אמנם זהה ללחמים מחיטה רגילה, אך צורת העמילנים שונה. צורה זו, המוגדרת כפחמימות מורכבות ודחוסות (כמו בטא-גלוקן), גורמת לפירוק איטי של הפחמימות הללו ולכן לא מעלה את רמת הסוכר בדם כמו לחמים מקמח חיטה מלא או לבן. 14. מדוע צריכת מים פחות עדיפה? שתייה של נוזלים, חמים או קרים, בצורה של חליטות ומרתחי צמחים עדיפה על פני שתיית נוזלים בצורה של מים. חלק מהמים נמצא בקיבה כעשרים דקות, לאחר מכן הם עוברים לזרם הדם, לכליות ומשם יוצאים אל מחוץ לגוף. כשאנו שותים נוזלים בליווי חליטות של צמחים, חלקם הגדול יעבור למעי הדק וייספג בגוף. כך ניהנה ממבחר של חומרי רפואה הנמצאים בצמחים אלו כמו עלי זית, נענע, לואיזה, לימונית, לענה, קינמון ועוד. 15. מדוע שזיפים שחורים יותר טובים מתמרים? כמות הסוכרים שנמצאים בתמרים מגיעה לכדי 70%, ולכן מעלה את רמות הסוכר בזרם הדם בצורה מאד חדה. הערך הגליקמי ( מדד המודד את מהירות הסוכר המגיע לזרם הדם ביחס לגלוקוז) זהה לחלוטין לסוכר פשוט ואף יותר. כמות הוויטמינים והמינרלים שבתמרים מועטה ביותר. לעומתם, השזיפים השחורים מכילים גם סוכרים, אבל אלה סוכרים כוהליים מהסוג שנקרא קסיליטול. סוכרים אלו הינם אינרטים, ולא משפיעים כמעט על רמת הסוכר בזרם הדם. הערך הגליקמי של שזיפים השחורים נמוך מאוד. השזיפים מכילים מבחר גדול של ויטמינים ומינרלים וגם מבחר עצום של חומרי רפואה ונוגדי חמצון שונים. עם זאת, יש לאכול שזיפים שחורים במידה מועטה מפני תכונת האנרטיות שבהם, שעלולה ליצור אי נוחות במעיים. 16. איך נדע האם האוכל ברשתות האוכל או במסעדות ראוי לאכילה? גם כשאנו יוצאים לאכול במסעדות, עלינו להקפיד על תזונה נכונה, למרות הקושי שבדבר. על כן יש להשתדל להמעיט בביקורים במסעדות, כי אין לנו שליטה על טיב ואיכות המזון המוגש. אם בכל זאת מבקרים במסעדות, אפשר בהחלט לאכול סלטים שונים שידוע לנו שהוכנו בהכנה מידית כמו סלט ירקות, או ירקות שונים שבושלו באידוי וכדומה. כמו כן, מאכלים כמו בשרים ודגים למיניהם שנעשו בתנור, אך בוודאי לא מאכלים שטוגנו בשמנים רעים. 17. האם חטיפי האנרגיה מומלצים? ישנם לא מעט חטיפי אנרגיה שמכילים כמויות של פחמימות וסוכרים פשוטים, שלעתים מוסווים תחת שמות שונים כמו עמילן תירס, סירופ תירס, פרוקטוז, גלוקוז וכדומה. גם אלו שמכילים שמנים צמחיים או חומרים כמו חמאת קקאו, עיסת קקאו, שהם שווי ערך לשומן טרנס, לא מומלצים. לעומת זאת, חטיפי חלבון שממותקים בממתיקים מלאכותיים ראויים בהחלט. 18. האם מוצרי חלב בריאים וראויים לאכילה? אכן, אנו שומעים לעתים קרובות דעות כנגד צריכת מוצרי חלב. אפילו יש כאלו שהגדילו לעשות והזהירו את הציבור בפני הנזקים כביכול שצריכת מוצרי חלב עלולה לגרום. למשל: הימצאות של אנטיביוטיקה, הורמונים ומוגלה בחלב. כל הטענות האלו, הינן חסרות שחר. נושא זה הינו רחב מאד. באתר של פרופסור חיים גמליאל קיימת תשובה מפורטת ועניינית לכל הטענות האלו, ועוד נושאים הקשורים למוצרי חלב. כדאי מאד יהיה לעיין בתשובה הנמצאת באתר רות"ם בנושא: "חלב ומוצריו במבחן המדע התכליתי"". לנוחות מצ"ב קישור למאמר של פרופסור גמליאל http://rotem.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99/ 19. האם ראוי לאכול עוף שלא נתנו לו אנטיביוטיקה? אין שום מניעה לאכול עוף שנתנו לו אנטיביוטיקה. השפעת האנטיביוטיקה בעוף, נעלמת תוך פרק זמן קצר (ישנו מושג הנקרא "זמן מחצית החיים"). גם אם ריכוזי האנטיביוטיקה שנשארו בעוף לא נעלמו, הם בוודאי יעלמו בזמן הבישול. 20. מדוע לחם כוסמין אינו מומלץ למרות שיש טוענים שזה לחם בריא? לחם העשוי מקמח כוסמין, ידוע זה מכבר, שמקורו מחיטה. כפי שמובא גם מדברי הרמב"ם: "חמישה מינין הן: החיטין והשעורין והכוסמין ושיבולת השועל ושיפון. הכוסמין ממין החיטין ושיבולת שועל ושיפון ממין השעורים, וחמישה מינין האלו כשהן שיבולים נקראים תבואה בכל מקום, ואחר שדשין וזורין אותן נקראים דגן" (הרמב"ם, הלכות ברכות, ג,א.) למרות שלאחרונה אנו שומעים הרבה על כך שצריכת לחם כוסמין הינה מומלצת, יש לקחת המלצה זו בזהירות רבה. ונפרט: אמנם, הלחם עשוי מ"אם החיטה" הקדומה ללא הינדוס גנטי והוא בהחלט קל לעיכול להרבה אנשים (בלחם כוסמין מלא יש סיבים תזונתיים). כמו כן יש בלחם הכוסמין ויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות. אלא שלמרות הטרנד האחרון והיחצנות המרובה לה הוא זוכה, לחם הכוסמין מכיל כ-60% עמילן פשוט! (קצת פחות מלחמים אחרים). כידוע, עמילן פשוט מעלה בצורה חדה את רמת הסוכר בזרם הדם ולכן הוא אינו מומלץ. עם זאת, לאנשים אשר סובלים ממחלות כרוניות של המעיים (כמו קרוהן וקוליטיס), ייתכן ונמליץ על צריכת לחם כוסמין לבן (לא מלא) בזמן התקף. לשאר האנשים כדאי ומומלץ להשתדל להימנע מצריכתו. 21. אילו שזיפים שחורים/פירות יבשים רצוי לקנות ? אורגניים? בשנים האחרונות נכתב ונאמר שמוסיפים להם צבע, סוכר, חומרים משמרים.... רוב הפירות היבשים מכילים מעט ויטמינים אבל נשארים בהם מינרלים חיוניים, כמו אשלגן, מגנזיום, ברזל, סידן וגם תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים שעשויים לסייע לעיכול. אולם, הם מכילים ריכוז גבוה של סוכרים עקב ייבוש כמות גדולה של נוזל. דבר זה גורם לכך שהערך הקלורי שלהם הוא גבוה פי ארבעה עד חמישה מהפרי הטרי. חלקם אף מצופים בסוכר, מה שמעלה עוד יותר את ערכם הקלורי. בתהליכי הייבוש התעשייתיים מעורבים חומרים כימיקליים, חומרים משמרים כמו סולפיטים, גופרית דו חמצנית, חומרי הזגה (הנותנים ברק וצבעוניות לפרי), ועוד חומרים שחלקם עלולים להיות גם מסוכנים. מבחינה זו יש יתרון לפירות יבשים אורגניים, היות וצורת הייבוש שלהם שונה והם מכילים פחות חומרים מזיקים. אבל הערכים התזונתיים אינם שונים מהותית משאר הפירות היבשים הלא-אורגניים. גם כאן יש עדיפות לפירות יבשים כמו שזיפים, פירות יער, אוכמניות ופירות כהים, המכילים חומרי רפואה ופלבונואידים (קבוצה גדולה של נוגדי חמצון הנמצאים בעיקר בפירות ובירקות, ובין היתר מגבירים את עוצמתו של ויטמין C ומייעלים אותו). יש להשתדל גם לא לצרוך פירות יבשים שבצורתם הטבעית מכילים כמויות גדולות של סוכר. כמובן שההמלצה היא לצרוך את הפירות היבשים במתינות. כדאי מאוד לא לרכוש פירות יבשים שנמצאים בתפזורת, אלא את אלו הנמצאים באריזה סגורה. יש לבדוק היטב את הרכיבים המופיעים בהם, ולהשתדל להימנע מאלו שהוסיפו להם סוכרים. רצוי לשטוף היטב את הפירות היבשים ע"מ לנסות להוציא את החומרים המוספים. אוכלוסייה שסובלת ממחלות דלקתיות ואלרגיות למיניהם, כולל אלו הסובלים מקוצר נשימה (אסטמה), חייבת לנקוט משנה זהירות בצריכת הפירות היבשים בגלל החומרים הכימיים שהוסיפו להם. אלה עלולים להחריף את המצב הדלקתי והאלרגי. לאוכלוסייה זו נמליץ אף להשרות את הפירות היבשים. 22. כאחת המכורה לפחמימות אני מתחברת "לדיאטת הלחם" ומצליחה לרדת גם במשקל - זה מצב שסותר את גישתכם! כידוע, כל הפחמימות, כולל הפחמימות המורכבות והטובות, מתפרקות במערכת העיכול ונספגות בזרם הדם כגלוקוז. הגלוקוז הוא יחידה קטנה שבעזרת אינסולין שמופרש מהלבלב נכנס לתאים כדי לייצר אנרגיה לכל פעילויות הגוף (תהליך של יצור אנרגיה מתאפשר במצבים מסוימים גם מפירוק שומנים ובמקרים נדירים אף מפירוק חלבונים). רמות גבוהות של גלוקוז בזרם הדם אינן רצויות, שכן עודפים מהם נאגרים, במקרה הטוב, במרבצי השומן, ואלה עלולים לגרום לכל מיני מצבים מטבוליים שאינם רצויים. כמויות אינסולין שמופרשות מהלבלב לזרם הדם, בנוכחות גלוקוז, אמורות להיות מדודות ויציבות לאורך כל היממה. במצב כזה נעזור לגופנו להיות מאוזן מבחינה מטבולית. רמות גבוהות של אינסולין, שנגרמות כתוצאה מעודף גלוקוז, עלולות לגרום למצבים לא רצויים. נציין את חלקם: הפיכה מהירה של עודפי פחמימות לטריגליצרידים וכולסטרול. גירוי הכליות לשימור נתרן, דבר העלול לגרום ליתר לחץ דם. האצת בריחת הסידן מהעצמות. הגברת הסתיידות של העורקים. עידוד קרישיות יתר בדם. גירוי הכבד לייצור יתר של גלוקוז מגליקוגן. הפרעה לפעילות הקולטן לאינסולין בתאים, דבר שיגרום להפרעת קליטת הגלוקוז בתאים. הפרעה לתהליך יצירת הורמונים, בעיקר אלה המופרשים בלילה, כגון הורמוני המין, הורמון הגדילה והורמון השינה הנקרא מלוטונין (על כן מומלץ להימנע מארוחות ליליות המורכבות בעיקר מפחמימות ומאלכוהול). ומהו גורם לרוב המצבים הנ"ל? עודף של צריכת פחמימות (אפילו שהן פחמימות מורכבות וטובות), הוא בין הגורמים למצבים המתוארים לעיל. שכן עודף גלוקוז, כתוצאה מעודף פחמימות, שלא נצרך בגוף, יגרום לעלייה תלולה של רמות אינסולין. נקודה נוספת לציון: כל תוכנית תזונתית באשר היא, המביאה לצמצום קלורי, תביא בד"כ לירידה במשקל. לפיכך, צריכת פחמימות באחוז גבוה תגרום לצמצום צריכת שומנים וחלבונים באופן יחסי, אך אלה חשובים מאוד כפי שיוסבר להלן. אכילת כל סוג של פחמימה תגרום להרגשת שובע שתעלה את רמות הסרוטונין (מוליך עצבי הגורם לתחושת רוגע). וממה נוצר הסרוטונין? הסרוטונין נוצר מאכילת חלבונים שמתפרקים במערכת העיכול, אשר נספגים בזרם הדם כחומצות אמינו. "טריפטופן" הינה חומצה אמינית שהיא אבן בנין ליצירת סרוטונין. בפעילות אינזימטית נהפכת חומצה אמינית טריפטופן, בעזרת ויטמינים ומינרלים מסוימים, ל 5-הידרוקסיטריפטופן (בקיצור 5 HTP) ומשם לסרוטונין. (לאחר מכן היא נהפכת למלטונין, הוא הורמון השינה). אמנם, אכילת פחמימות מעלה את רמות הסרוטונין, אבל חלבונים, כפי שהוסבר, הם אבני הבניין לסרוטונין. צריכה עודפת של פחמימות לא תייצב את רמות הסרוטונין. בשובע רמתו תעלה ואילו בזמן רעב רמתו תהיה נמוכה. צריכה עודפת של פחמימות תגרום לתנודות אלו. במקביל, צמצום בצריכת חלבונים יפגע בבניית הסרוטונין. מעבר לכך, ירידה במשקל, שתיגרם כתוצאה מצמצום קלורי, תגרום לירידה במסה הרזה ולא במסה השמנה! בפועל, יתכן שאדם יירד במשקל ואחוז השומן בגוף יעלה! בימינו, לצערנו, מדד BMI (המודד את המשקל בפועל חלקי הגובה בריבוע), הינו המדד המקובל לירידה נכונה כביכול במשקל. מדד זה אינו בודק כלל מה שבאמת קורה בגופנו. הוא אינו מודד את המסה הרזה ביחס למסה השמנה! המדד הנכון הוא מדידת אחוזי השומן בגוף. זהו מדד שיכול לבדוק האם ירידת המשקל נעשית בצורה נכונה או לא. תזונה עתירת פחמימות (המבוססת גם בעיקר על אכילת לחם), הכוללת גם פחמימות מורכבות וטובות, וגם אם נצרכת כל שעתיים שלוש, יתכן שתביא לירידת משקל, אבל יתכן שהיא תביא למצב אבסורדי של עליית אחוזי השומן. דבר הידוע שלא רצוי וכדאי בהחלט להימנע ממנו. כמובן שאפשר להרחיב עוד על ההשלכות של אכילה בלתי מדודה של פחמימות ומהם הנזקים העלולים להיגרם חלילה מחוסר של צריכת שומנים וחלבונים בכמות מספקת. לכן, כדאי מאוד לשקול את ההמלצה הבאה: מסך הקלוריות היומיות יש לצרוך 1/3 פחמימות מורכבות וטובות, 1/3 שומנים ושמנים טובים ו-1/3 חלבונים שיהיו בעיקר מלאים. יתכן שבגישה זו הרצון לצריכת סוכרים ילך ויפחת עם הזמן, תהיה ירידה במשקל וגם ירידה באחוזי השומן בגוף 23. כשקונים לחם שיפון על מה יש לשים לב ברכיבים? כשקונים לחם שיפון יש לשים לב ברכיבים להדגשים הבאים: סך הקמח השיפון יהיה 100% ממשקל הקמחים. ישנם לא מעט לחמים שמוגדרים כ"לחם שיפון" ומכילים רק אחוז מסוים של קמח שיפון מסך הקמחים כאשר השאר הם קמחים לא מומלצים. יש לשים לב שהלחם לא יכלול חומרים לא רצויים כמו: שמן צמחי, סוכר, עמילן תירס וחומרים משמרים מרובים. ישנו חומר משמר הנקרא E282 המופיע כמעט במרבית הלחמים והוא לא פוסל את הלחם השיפון כלחם טוב. אבל ניתן בהחלט למצוא גם לחמים טובים מקמח שיפון ללא חומרים משמרים כלל. 24. האם גם לילדים רצוי לתת כל יום מנת בשר? לחלבונים ישנה חשיבות עליונה בבניית אנזימים, הורמונים, מתווכים עצביים, נוגדנים ומתווכים חיסוניים. בבניית סיבי שריר, תשתית העצם ועוד. לכן עבור ילדים שנמצאים בשלבי גדילה והתפתחות, חשיבות צריכת החלבונים גבוהה יותר. לפיכך, יש להקפיד הקפדה יתרה לספק לילדים מזון חלבוני ובעיקר חלבונים מלאים, כגון: בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב, גבינות למיניהם (לדוגמה גבינה צהובה 9%). גם מזון מהצומח העשיר בחלבון ובפרט מזונות מהצומח שהם חלבונים מלאים, כגון קינואה וסויה, באים בחשבון בצריכת החלבונים הכוללת המומלצת. בנוסף, ניתן גם לשלב בהדרגה אבקת חלבון אבל לא לעבור יותר מ-50% מהצריכה היומית המומלצת. זוהי הדרך הנכונה להתפתחות הילדים בצורה יעילה. 25. מהי החשיבות של כבישה בזיתים ובשמן זית? ישנה חשיבות רבה לאכול זיתים שעברו כבישה בעיקר עם מלח (וחומרי טעם לפי הצורך) לתקופה של מספר שבועות ואף יותר, ושמן זית שעברו כבישה קרה, מפני שרק כבישה כזאת מנטרלת את הרעלים שבזיתים ובשמן. כאשר הרעלים אינם מנוטרלים ונכבשים בכבישה לא נכונה, לשמן יזלגו הרעלים שהיו בזיתים, ולזיתים יישאר טעם מר. 26. מהי החשיבות של סיבים תזונתיים לבריאות? לסיבים תזונתיים ישנם לא מעט יתרונות בריאותיים, לצד תופעות שליליות אפשריות. ישנם שני סוגים עיקריים של סיבים תזונתיים. סיבים מסיסים במים וסיבים בלתי מסיסים במים. הסיבים הבלתי מסיסים לא מתפרקים כלל במערכת העיכול, ויוצאים מהגוף כמו שהם. לעומתם, הסיבים המסיסים לא עוברים פירוק במערכת העיכול, אולם הם עוברים תסיסה במעי הגס. תסיסה במעי הגס גורמת פירוק בנוכחות חיידקים שנמצאים במעי הגס. הסיבים התזונתיים נמצאים בקליפת הירקות והפירות, בתכולתם וגם במזונות המלאים. היתרונות של הסיבים התזונתיים הם רבים כמו למשל: ספיחת נוזלים הגורמים לתחושת שובע, הגדלת נפח הצואה שמונעת עצירות, הקטנת ספיגת הסוכר לזרם הדם ועוד. אולם רמות גבוהות של סיבים תזונתיים אינן רצויות משום שהן עלולות לגרום לגירוי דפנות המעי, בעיקר במקרי מחלות כרוניות של מערכת העיכול, כמו קרוהן וקוליטיס. אמנם, הסיבים התזונתיים סופחים אליהם חומרים רעילים, אבל הם גם עלולים לקשור אליהם רכיבים חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים. צריכת מוגזמת של סיבים תזונתיים עלולה לגרום לתסיסת יתר במעי הגס שעלולה לגרום לאי נוחות. למרות זאת, סיבים תזונתיים (הכוללים את המסיסים ובלתי מסיסים יחד) הינם בריאים וחיוניים לנו, ויש לשלבם בתזונה היומית. אך, מכיוון שהם עלולים לגרום לפעילות לא רצויות כאמור לעיל, יש להגביל את צריכתם עד 25 גרם ליום (גם הרשות האמריקאית לתרופות ומזון הגבילה את צריכתם עד 25 גרם ליום). דהיינו אם נאכל שני פירות ליום עם קליפתם (לדוגמה תפוח ואגס), ונשלב גם ירקות שונים עם קליפתם במינונים סבירים, נקבל את יתרונותיהם הבריאותיים של הסיבים התזונתיים. אולם, אם נפריז בצריכת הפירות, הירקות והמזונות המלאים, וגם נצרוך משלימי תזונה נוספים המכילים סיבים תזונתיים – נגיע לתופעות לא רצויות. נקודה חשובה נוספת: יש לגוון, כמה שניתן, בקבוצת המזונות שמכילים סיבים תזונתיים, היות וכל ירק, פרי או דגן מלא מכיל סיב שונה, ולכל סיב יש יתרון אחר. בחשיפה לכלל הקבוצות נקבל יתרונות שונים. החשיפה אמורה להיות הדרגתית ולא לצריכה בבת אחת. 27. מהי כמות הנוזלים המומלצת ליום? ישנן הערכות שונות לגבי צריכת הנוזלים ביום. בהערכה מאוד גסה ניתן לאמר שכמות הנוזלים המומלצת לאורך היום הינה ככוס אחת רגילה של נוזלים לכל 7 ק"ג משקל גוף. כמובן שיש להגדיל כמות זו בזמן פעילות גופנית בהתאם לסוג הפעילות. 28. האם במקום סוכר בעוגות אפשר להשתמש בסוכרזית סטיוויה נוזלית? כתחליף לסוכר בעוגות ניתן להשתמש בכל סוגי הממתיקים המלאכותיים מלבד הממתיק סטיביה שאינו מומלץ בכל צורה שהיא מלבד המתקה של עלי סטיביה בכוס משקה חם. 29. האם חלב עיזים ומוצריו עדיף על חלב אחר? כמעט כל הערכים התזונתיים הקיימים בחלב רגיל, קיימים גם במאכלים שמקורם בחלב עיזים. אם אין בעיה כלשהי של רגישות ללקטוז (סוכר החלב) או חלילה אלרגיה לחלבון החלב (קזאין), אזי אין שום מניעה לצרוך חלב לסוגיו. אכן, ישנן אוכלוסיות מסוימות שמוצרי חלב עיזים קלים להם יותר לעיכול. לכן, אם מצבך כך, אז בהחלט ניתן להמשיך לאכול מוצרים מחלב עיזים. 30. . תזונה של טבעונים/צמחוניים/ קרניבורים - כיצד היא משפיעה על בריאות אותו אדם? האם יש שוני במדדי בריאות בין טבעוני/ צמחוני/ קרניבורי? תזונה טבעונית/צמחונית עלולה באופן מובהק לגרום לחסרים תזונתיים. במידה והחסרים לא יושלמו במשלימי תזונה מתאימים, הם עלולים להשפיע לרעה על מדדי הבריאות לאורך זמן. חסרים אלו אינם קיימים בד"כ אצל אדם שניזון גם מחלבון מהחי ושתזונתו מאוזנת. יש לסייג ולציין כי גם אצל אלו אשר ניזונים מחלבונים מהחי לעתים יתכנו חסרים תזונתיים ואף הם יזדקקו למשלימי תזונה. על אחת כמה וכמה המשלימים היעודיים חיוניים לאלו שלא ניזונים מחלבון מהחי. אם אדם בוחר באורח חיים של טבעונות/צמחונות, עליו לעשות זאת באופן נכון על מנת להימנע מהחסרים התזונתיים הללו. בד"כ טבעונים וצמחונים מודעים היטב לחסרון בברזל ובויטמין b12. אולם, קיימת חוסר מודעות באשר לחסרים של ערכים תזונתיים נוספים כגון: חלבון, כולסטרול, אומגה 3 מסוג dha ו-epa, ויטמין K2, סידן, ועוד (ישנם לפחות 12 חסרים תזונתיים, בהתאם לרמות הטבעונות/צמחונות). אדם שלא ניזון ממזון מהחי, צריך להשלים, בזהירות ותחת ייעוץ רפואי את רמות הברזל. חשוב לציין שרמות הברזל אשר משתקפות בבדיקות הדם לא בהכרח מצביעות על מצב הברזל בגוף. יש לקחת בחשבון את רמות הברזל במחסני הברזל (פריטין) ולבדוק פרמטרים נוספים ע"מ לקבוע את מצב הברזל בגוף. חשוב לשים לב לתופעה שכיחה אצל אלו שאינם צורכים מזון מהחי (בעיקר טבעונים אדוקים), ואינם נוטלים משלים תזונה של ויטמין b12. יתכן ובבדיקות הדם הרגילות תופיע רמה תקינה של הויטמין b12, אולם יש להיות מודעים כי בדיקות דם אלו אינן משקפות נכונה את מצב הויטמין בגוף. (ההסבר לכך מורכב, וזה לא המקום להסביר את הסיבה לתופעה). כדי לדעת באופן מדויק מהי רמתו האמיתית של ויטמין b12, יש לבצע 2 בדיקות דם חשובות מאוד, שלצערנו הרב אינן בדיקות רוטיניות. א) בדיקת הומוציסטאין. ב) בדיקת חומצה מתיל מלונית (mma). במידה ותוצאות בדיקות אלו גבוהות, נדע שיש מחסור של ויטמין b12, על אף שבבדיקות הדם הרגילות רמתם תקינה. 31. מה גורם בשנים האחרונות לעלייה במספר האלרגים למוצרי מזון שונים באוכלוסיה? האם תזונה נבונה יכולה למנוע אלרגיה מבעוד מועד? תזונה נבונה ונכונה הכוללת אספקה נאותה של חלבונים לגוף עשויה בהחלט לצמצם את תופעות האלרגיה למוצרי מזון שונים. חשוב מאד להבחין בין- אי סבילות למזון (רגישות) לבין אלרגיה למזון. אי סבילות למזון עלולה לגרום לתגובת לא נוחה בד"כ למעיים ולא יותר. לעומת אלרגיה שעלולה לגרום לתגובות קשות באופן מידי, עד כדי סכנת חיים. כדי להבהיר את הנקודה, נביא את דוגמת החלב: תגובות אדם בעל אלרגיה לחלבון החלב, עלולות להיות קשות עד כדי סכנת חיים. לעומת זאת, אדם שיש לו אי סבילות לסוכר החלב - לקטוז, יחווה תגובת מעיים לא נעימות, כגון גזים ושלשולים, אך מעבר לתחושת חוסר הנוחות, לא נשקפת לו סכנת חיים. קיימים מזונות שבני האדם עלולים להיות אלרגיים אליהם כגון: חלב פרה, גלוטן, ביצים, סויה אגוזים, בוטנים, דגים ועוד. הסיבות לפיתוח האלרגיה אינן ידועות עד תום. לרוב האדם מודע לכך כי הינו אלרגי למזון הספציפי. צריכתם של מזונות אלו עלולה לגרום למצבים קשים ואף מסכני חיים. כעת נתייחס באופן כללי להסבר כיצד מזונות עלולים לגרום לתגובה אלרגית. במקרים רבים, תת חומציות של הקיבה ותזונה לא נאותה, מונעים את העיכול המלא והיעיל של המזון, ואל זרם הדם מגיעים חלקי מזון לא מעוכלים. חלקי מזון אלה הופכים לאלרגנים פעילים אשר גורמים לתגובות האלרגיה הידועות. תגובות האלרגיה נגרמות בעיקר ע"י הפרשת חומרים הנקראים היסטמינים ולוקטוריאנים, הנלחמים באלרגן וגורמים במקביל לתופעות האלרגיה. כאשר הגוף מייצר נגדם נוגדנים, הם הופכים ל"קומפלקסים אימוניים" ששוקעים ברקמות שונות. שקיעתם מגבירה את הדלקת ואת התגובה של מערכת החיסונית ברקמות ועלולה לגרום למחלות אוטואימוניות שונות (מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו). אחד הפתרונות הטבעיים אשר כדאי לשקול (בעזרת יעוץ תזונתי) , הוא שימוש בתכשירים שיספקו לגוף את כל האנזימים. האנזימים הם מזרזי תהליכים כימיים בגוף, אשר בנויים מחלבונים. במקביל לשימוש בתכשירים הנ"ל, חשוב מאד לשפר את התזונה ולהגביר את צריכת החלבונים, על מנת שאנזימי העיכול יווצרו בצורה נאותה. במידה ולמרות כל האמור לעיל, התופעות האלרגניות אינן פוסקות או מתגברות, יש ליטול את התרופות הניתנות ע"י הרופאים. על פי רוב תרופות אלו מצמצמות את תופעות האלרגיה, אך אינן פותרות את הבעיה מיסודה. 32. האם ניתן לאזן אדם שכבר לוקה בסוכרת על ידי טיפול תזונתי ללא כדורים או הזרקות אינסולין? אדם שלוקה בסוכרת עשוי בהחלט לאזן את רמות הסוכר ע"י שינוי אורחות חייו באמצעות תזונה קפדנית המבוססת בעיקרה על צמצום פחמימות ובפרט פחמימות פשוטות .בנוסף, איזון רמות הסוכר מתבצע באמצעות נטילת משלימי תזונה יעודיים . אם אדם נמצא במצב של טרום סוכרת (תנגודת לאינסולין), או בשלבים הראשונים של סוכרת, יש לו הזדמנות לשפר את מצבו גם ללא תרופות. כמובן שאם הוצעו לו תרופות לאיזון הסוכרת, על ידי הרופא, יש לקבל את אישורו להשהיית השימוש בהן, על מנת לשפר את המצב באמצעות תזונה מיטבית ואמצעים טבעיים. מודגש כי חובה לבצע זאת אך ורק בתיאום עם הרופא המטפל. חשוב לזכור שסוכרת שאינה מטופלת כראוי עלולה לגרום לסיבוכים משניים בלתי הפיכים, ואסור שרמות הגלוקוז החופשי בזרם הדם יהיו גבוהות לאורך זמן. ישנם לא מעט מקרים של אנשים שחלו בסוכרת ונטלו תרופות במשך שנים ארוכות, שנרפאו לחלוטין והפסיקו ליטול תרופות לאיזון הסוכרת ע"י שינוי אורחות חיים, ובעיקר שינוי תזונתי קיצוני ונטילת משלימי תזונה מתאימים. כאמור, כל זאת תלוי ברמות הסוכרת ובמצבו של האדם הסוכרתי. בכל מקרה ,כל אדם שלוקה בסוכרת ונוטל טיפול תרופתי חייב לשפר את מצבו בעזרת האמצעים שהוזכרו לעיל. רצוי מאוד שהתהליך יתבצע בליווי של איש מקצוע מתאים. גם אם קיים מצב בו מחלת הסוכרת הינה ברמת חומרה גבוהה, האדם עשוי לשפר את מצבו ע"י צמצום מינונים של התרופות ולמנוע את התדרדרות מצבו באופן בלתי הפיך. נציין, שתשובות לשאלות חשובות אלו דרושות הרחבה יותר מעמיקה , שלא ניתנות להיעשות בפורום זה. כמובן שכל המידע הנ"ל אינה הנחייה רפואית לטיפול. בכל מצב המצריך טיפול, יש לפנות לרופא המטפל ולפעול ע"פ הנחיותיו. 33. לפני כשנתיים אובחנה בתי הקטנה כחולת צליאק. מאותו היום "התהפך" המטבח: אני מקפידה לקנות מוצרים ללא גלוטן (כולל תבלינים), כל המדפים נקיים מגלוטן מלבד מדף אחד במקרר שיש בו לחם "אמיתי". אנחנו אוהבים לאכול פסטה, וכיום כולנו אוכלים פסטה מקמח תירס/אורז. התרגלנו אפילו לטעם של שקדי המרק ללא הגלוטן - ופעמים רבות מצאנו שדווקא המוצרים ללא הגלוטן טעימים יותר....הפסטה ללא הגלוטן קלה יותר לאכילה ולעיכול ולאחר האוכל לא מרגישים "נפוחים ומפוצצים. שאלתי האם אני נוהגת נכון? מניעת צריכת מזונות המכילים גלוטן, עקב מחלת הצליאק. מומלץ לא לצרוך מוצרי מזון שהם בהחלט ללא גלוטן כמו פסטה מקמח תירס/אורז, אולם עשירים מאוד בעמילנים פשוטים שמעלים את רמות הסוכר בזרם הדם בדומה ללחם מלא או קמח לבן . מומלץ להשתמש במזונות השונים מקמחים אחרים כגון: קמח שיבולת שועל ללא גלוטן (כדוגמת קרים היל שיבולת שועל ללא גלוטן, או קרים היל שיבולת שועל מעורגלת ללא גלוטן). או קמח קינואה אורגני, או קמח סויה אורגני. כל אלו, מקור טוב ביותר לפחמימות מורכבות המכילות עמילן בטא גלוקן השונים מעמילנים אחרים. הסוכר בקמחים אלו מסופק בשיחרור איטי, יציב ומספקים אנרגיה ארוכת טווח וגם טובים מאוד לחולי צליאק. 34. מדוע אכילת גזר חי או מיץ גזר עדיפה פחות מבישולו? גזר חי מכיל אמנם סיבים תזונתיים יותר מהפיכתו למיץ, אך עדיף לאכול אותו דווקא בצורות אחרות (בישול, אידוי, וכו'). ההסבר לכך הינו כי בגזר החי ישנם חומרים שאינם מתפרקים במערכת העיכול, כדוגמת התאית, וכל המינרלים והויטמינים שבגזר נשארים כלואים בתוך חומרים אלו. החום של הבישול או האידוי "מפצחים" את המבנה שאינו מתעכל וכך הערכים התזונתיים שבגזר זמינים ונספגים טוב יותר בגוף. בנוסף, הגזר עשיר מאוד בקרטונואידים, שהם נוגדי חימצון בעלי פעילויות רפואיות רבות. לדוגמא, אחד הקרטונואידים הידועים הינו בטא קרוטן שהופך בגוף לויטמין A. מבחינה מעשית, עדיף לאכול גזר מאודה שאז קליטת הבטא קרוטן שבו היא אופטימלית. מיץ גזר מכיל מעט בטא קרוטן ויותר סוכר. לכן, הוא אינו מומלץ לצריכה לעיתים קרובות. 35. באתר של פרופסור גמליאל נראה שהמסקנות שאליו הוא מגיע הינן לעתים קרובות שגויות, מסוכנות או אינן מבוססות. לדוגמא- ההמלצה לאכול לפחות 2 גרם חלבון ליום ואף 3 לספורטאים תחרותיים, הטענה כי עודף חלבון אינו מזיק, הטענה כי מוצרי חלב טובים לבריאות באופן גורף, ההמלצה לצרוך כולסטרול ושומן רווי כרכיב תזונתי חיוני...ללא ביסוס מחקרי איתן ותוך הצגת דעתו כאמת יחידה. הרי קיימים מאות מחקרים לכאן ולכאן. באחת הכתבות של פרופ' חיים גמליאל כתוב: אל תטעו לחשוב שמאמר שמצטט כביכול מחקר מדעי אכן מביא בפניכם את פסיקת המדע. ממש ההיפך מכך – כל אחד בוחר לעצמו מאמרים או מחקרים שתומכים בדעות שלו. לי אין אינטרס לטובת צד זה או אחר ואני מביא רק פסיקות מדעיות של מאות ולעיתים אלפי מחקרים שבוחנים טיעון כלשהו, ללא הטיה לכאן או לכאן." אם אין הטיה לכאן או לכאן- ראוי להציג את הדיון במלואו כפי שמתנהל בקהילייה המדעית, ובטח שלהביא ציטוטים כשמדובר בהמלצות תזונתיות כה דרסטיות לציבור. בעידן הטכנולוגי המפותח שבימינו אנו נחשפים מדי יום למידע רב בנושאי תזונה אשר משפיע מאוד על הציבור הרחב. עם זאת, יש לבחון היטב האם המידע שמופץ הינו בגדר דעה או שמדובר במידע המגובה מחקרית והינו אמין. כל הנושאים שמובאים באתר של פרופ. גמליאל אינם בגדר "דעה" אישית שלו, אלא מהווים נתונים אשר לוקטו מאלפי מחקרים מדעיים ואמינים. עם זאת, ולצערנו הרב, ישנן לא מעט "דעות" שמופצות לציבור הרחב אשר אין להן כל גיבוי מחקרי. ננסה להתייחס בקצרה לדוגמאות שהוצגו : אלה המתנגדים לצריכה "מוגברת" של חלבון טוענים כי עודף החנקן שנמצא בחלבון עלול, כביכול, לפגוע בתפקוד הכליות. אין הוכחה חד-משמעית שהדבר נכון. עובדה היא שמיליוני אנשים ברחבי העולם צורכים חלבון בכמויות גדולות למטרות פיתוח גוף, ולא ידוע שהדבר גרם להם לפגיעה בתפקוד הכליות. יש כאלו ביניהם שצורכים עד 10 גרם לכל ק"ג משקל גוף (שזו כמות של עד 800 גרם חלבון ליום!!!) והם אף בריאים יותר מכל אדם ממוצע. נציין כי צריכת חלבון בצורה נכונה, אשר נעשית לאורך היום (ולא בבת אחת) תוך הקפדה על שתיית נוזלים, לא אמורה להעמיס על הכליות. ההיפך הוא הנכון – היא תסייע לתפקוד כליות תקין, שכן היא תווסת את רמת החנקן בכך שחלק ממנו ימוחזר ויעזור לחומצות האמינו שנמצאות בגוף לבנות חלבונים חדשים. אם יש עודף חנקן – הכליות יפלטו אותו מחוץ לגוף. חשוב להדגיש כי במידה ורוצים לצרוך כמות גדולה של בשר או כל חלבון אחר בבת אחת, יש להקפיד על שתיית נוזלים מרובה, כדי שחלילה לא ייווצר עומס יתר של חנקן על הכליות. עם זאת, אדם שתפקוד כליותיו אינו תקין, רצוי שימתן את צריכת החלבון, כשם שעליו למתן צריכה של מזונות אחרים. לגבי צריכת מוצרי חלב- כמובן שלאדם בעל רגישות מסוימת למוצרי חלב כדאי להימנע מחלק ממוצרי החלב ולאדם שהינו אלרגי לחלב אסור לחלוטין לצרוך מוצרי חלב (וגם כאלו שיש בהם רק חשש לקיום חלב במוצר). כמובן שאין להטיל גזירה כלשהי על יתר הציבור. נציין כי פרופסור חיים גמליאל התייחס למספר טענות ומובאות באתר לפיהן מוצרי חלב מזיקים לבריאות. לשם הנוחות מובא הלינק למאמר הרלוונטי בנושא זה: http://rotem.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99/ שומן רווי וכולסטרול- פרופסור חיים גמליאל טוען מזה עשרות שנים ובהתבסס על מחקרים מדעיים כי כל אדם חייב לצרוך 10% מסך הקלוריות היומי כשומן רווי. בכלל זה ובמטרה להגיע לכמות היומית המומלצת של 300 מ"ג* יש לצרוך גם ביצים, שהן אחד המקורות העיקריים לצריכת כולסטרול (*למעט אנשים שנוטלים תרופות להורדת כולסטרול, אשר לגביהם כמות הכולסטרול היומית המומלצת הינה 200 מ"ג כולסטרול). המלצה זו זהה לחלוטין להמלצות של הרשויות המוסמכות, לרבות הרשות למוצרי מזון ותרופות בארה"ב . נציין כי לדעתנו השומן הרווי מושמץ שלא בצדק בלא מעט מקומות. זאת מאחר ולא נעשית אבחנה בין סוגי השומן הרווי אלא מזהירים בצורה גורפת מפני צריכת שומן רווי. חשוב להדגיש כי השומן הרווי שמזיק לבריאות הוא אך ורק השומן הרווי הארוך שרשרת, ולא השומן הרווי הבינוני והקצר שרשרת שהינו חיוני מאוד לבריאות כפי שהמדע טוען ומובאים ע"י פרופ. גמליאל. עובדה, באמצע שנת 2015 אף הרשויות המוסמכות יצאו בהצהרה שלא השומן הרווי הוא הגורם למחלות לב וכלי דם וכי גם הביצים אינן אלו שגורמות להעלאת הכולסטרול. *לסיכום* : כל ההמלצות והמסקנות המובאות באתר של הפרופסור מבוססות היטב ותואמות את מסקנות המדע. אמנם יש הטוענים שגם מסקנותיהם, המנוגדות לגישה של פרופסור חיים גמליאל, הינן מגובות מדעית. לכן, ההצעה שלגבי כל מחקר כזה, או גישה שונה המגובה מחקרית שבה נתקלים, אתם מוזמנים להעלות באתר של הפרופסור בפרק "שאל את פרופסור גמליאל" . אין ספק כלל שפרופסור חיים גמליאל, כחוקר מדעי, יתייחס בהתאם לכל טענה ומחקר הסותרים את מאמריו. 36. רציתי לשאול בנוגע לפשתן. אני נוהגת לצרף את הזרעים בין אם כמו שהם ובין אם טחונים על יוגורט, סלט, או מושרים במים. האם אותן הנחיות של צריכת שמן פשתן חלות גם על הזרעים עצמם טחונים או שלמים? והאם גם בצריכתם צריך להתייחס לנתונים הרפואיים? או רק לשמן?!?!?! מומלץ לצרוך את זרעי הפשתן כשהם טחונים, שכן במצב זה ספיגתם והטמעתם בגוף הינם אופטימליים. את הזרעים יש לטחון סמוך לצריכתם. במידה ונטחנה כמות גדולה מעבר לצריכה, מומלץ לשמור אותה במקרר כדי שזרעי הפשתן לא יתחמצנו. על מנת ליהנות מיתרונותיו הבריאותיים של הפשתן, שהוא המקור העיקרי לאומגה 3 צמחית, כדאי לצרוך גם את שמן הפשתן ולא להסתפק רק בזרעים, שכן בשמן פשתן יש מינון גדול ומרוכז יותר של חומצות השומן מסוג אומגה 3 צמחית. חומצות שומן אלו נקראות חומצה אלפא לינולנית בקיצור ALA. חומצות שומן ALA מגינות עלינו מפני נזקים חמצוניים והינן אנטי סרטניות. בנוסף, יש לצרוך אומגה 3 ממקור של דגים (בד"כ כמשלים תזונה), ששם יש 2 חומצות שומן עיקריות שלא ניתן כמעט לקבלן מאומגה 3 צמחית: א) חומצת שומן מסוג DHA שחשובה להתפתחות המוח ולרשתית העין, ובמיוחד בתקופת העוברית. ב) חומצת שומן מסוג EPA שחשובה למניעת אלרגיות, דלקות ולכל המחלות האוטומוניות (מחלות שהגוף תוקף את עצמו.( לאלו הנמנעים מצריכת מזון מהחי, ניתן לקבל את חומצות השומן האלו ממקור של אצות ים הנקראות ALGAE שגם אותם ניתן לצרוך באמצעות קפסולות. 37. האם עדיף לצרוך יותר חלבון מאשר פחמימות ושומנים? אין המלצה גורפת לצרוך את אחד מאבות המזון על פני האחרים כמו למשל תזונה פליאו. שלושת אבות המזון הינם חיוניים לגוף ואין לתת עדיפות לאחד על פני האחרים. ישנם מקרים טיפוליים כמו למשל בעיות קשב וריכוז שאנו נעדיף לתקופת הטיפול, להמליץ על צריכת חלבונים מוגברת על חשבון צמצום פחמימות. זאת על מנת להגביר את המוליכים העצביים סרוטונין ודופמין שחשובים מאוד לשיפור בעיות קשב וריכוז וכדומה.. 38. מה ההתייחסות לגבי שמן קוקוס האם גם הוא מומלץ לצריכה? אכן לשמן קוקוס יש תכונות בריאותיות חשובות לגופנו, ובמיוחד למוח. נציין את התכונה העיקרית שבשמן זה: שמן קוקוס הוא מקור לצריכה של שומן רווי ההכרחי בצריכה יומית על פי המלצתינו. שמן זה מכיל בעיקר חומצות שומן רוויות קצרות ובינוניות-שרשרת שחיוניות לגופנו, להבדיל מחומצות שומן רוויות ארוכות- שרשרת שמזיקות לבריאותינו. המוח הינו איבר ששוקל 2% מגופנו אך דורש כמעט 20% מהאנרגיה היומית שאנו צורכים! האנרגיה הזמינה לכך הינה גלוקוז, מהפחמימות שאנו אוכלים. מסיבה זו, למרות שהמסר הוא צמצום פחמימות, אל לנו להימנע כליל מפחמימות אלא לצרוך מידי יום כ- 150 גרם פחמימות טובות ומורכבות. זאת כדי למלא את הצרכים האנרגטים ולפחות בחלקם הדרושים למוח. מסתבר שחמצות שומן בינונית- שרשרת, הנקראת MCT והנמצאת בעיקר בשמן קוקוס, יכולה למלא את הצרכים האנרגטיים במקום הגלוקוז שמגיע מפחמימות. לסיכום, שמן קוקוס, כמו מספר שמנים אחרים המופיעים באתר של פרופסור חיים גמליאל, הוא אחד השמנים המומלצים. כדאי לקרא את המאמר לפי הקישור המצורף. http://rotem.org.il/השמנים-הטובים-ביותר-לבישול-אפייה-וטיג 39. באילו מזונות קיים חלבון מלא ? חלבון מלא- כל חלבון המגיע מהחי כמו בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב, הוא חלבון מלא שמכיל את כל חומצות האמינו. חלבון ממקור צמחי- המוצרים - סויה, קינואה וכוסמת מכילים חלבון מלא. קטניות- מכילות חלבון לא מלא. בקטניות חסרות חומצות אמינו מתיונין וציסטאין. בדגנים- חסרה חומצת האמינו החיונית ליזין. קטניות + דגנים כמו לדוגמא אורז (שאינו מומלץ) עם שעועית או עדשים יתנו חלבון מלא. קטניות + אגוזים או זרעים, כמו למשל חומוס עם טחינה, יתנו חלבון מלא. דוגמאות לקבוצת הדגנים: אורז, חיטה, תירס, שעורה, שיבולת שועל, שיפון. דוגמאות לקבוצת הקטניות: שעועית, עדשים, סויה, אפונה, פול, חומוס. במאמר מוסגר נציין שניתן בשילובים שונים של מוצרים מהצומח לקבל חלבון מלא. חלבון זה לא יהיה שווה ערך לחלבון מלא המתקבל מחלבון מהחי. לכן, לאנשים הנמנעים מאכילת חלבונים מהחי כדאי לשקול נטילת אבקת חלבון מסויה בנוסף לחלבון המתקבל מהצומח.

קליית הבוטנים לא רק רצויה אלא אף הכרחית. הסיבה לכך היא שעל הקליפה החומה של בוטנים שלא נשמרו כראוי, מתפתח לרוב עובש מיוחד היוצר רעל חזק (אפלוטוקסין). לאחר הקלייה, נפרדת הקליפה החומה בקלות וסכנת ההרעלה פחותה. כן יש לציין שחלבוני הבוטנים – כמו החלבונים של כל יתר הקטניות – מתעכלים בקושי. עם הקלייה, החלבונים מתעכלים ביתר קלות. יש בבוטנים גם כמה חומרים מזיקים (סאפונינים, מעכב פירוק החלבונים, גורמי זפקת ואף גורם לרגישות), הנהרסים בקלייה, בבישול או באפייה.

כל חלב מותסס – כגון לבן, יוגורט, קפיר – מהווה מזון בעל ערך תזונתי רב, המכיל את כל יסודות התזונה שבחלב. הודות לחידקי החלב ולחומצות החלב שבו, משפיע החלב המותסס לטובה על מערכת העיכול. הוא נעכל ביתר קלות מאשר החלב עצמו, הודות למצב החלבון ההופך בזמן התסיסה לפתיתים, הנעכלים ביתר קלות מאשר החלבון שבחלב. כן נמצא שהחומציות של החלב המותסס והחידקים שבו מונעים את התפתחות חידקי הריקבון שבמעי הגס ואף את סרטן המעי הגס. ישנם מחקרים המראים גם על ירידה ברמה גבוהה של כולסטרול בדם בעקבות צריכת מוצרי החלב המותסס. אך לא נמצא במוצרים אלה שום חומר ביולוגי פעיל שיכול להאריך את החיים או לעשות אותנו צעירים יותר.

דבש מלכות הוא המזון העיקרי שממנו ניזונות מלכות הדבורים. הוא עשיר בויטמינים מקבוצה B, במיוחד בחומצה פנטותנית (כ-511מק"ג בגרם אחד). אך לא נמצא בו כל חומר ביולוגי פעיל אחר העשוי להקנות לו כושר רפואי או להחזיר את הנעורים.

מידי פעם מופיעות כתבות המצטטות מחקרים הטוענים שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעי. האם נפסיק לאכול מזונות עתירי סיבים תזונתיים? מידי פעם מופיעות כתבות הקובעות שתזונה עתירת סיבים לא מגינה בפני סרטן המעי הגס. בכל פעם שצצה כתבה כזאת פונים רבים בשאלה האם פירוש הדבר שאין עוד צורך בתזונה עתירת סיבים? התשובה היא מורכבת. מחד ברור ממחקרים רבים אחרים שתזונה המכילה סיבים תזונתיים עוזרת לעיכול ובמקרים מסויימים גם מונעת מחלות רבות של דרכי העיכול. מאידך, תזונה עתירת סיבים תזונתיים (דגנים מלאים, פחמימות מורכבות) מכילה לעיתים קרובות גם כמות מופרזת של עמילנים – אשר מבחינת האינדקס הגליקמי שלהם הינם זהים כמעט לסוכר פשוט, כלומר גורמים לשיבוש ברמת הסוכר בדם, למרות הסיבים התזונתיים הבלתי מסיסים שבהם (תאית). לכן, כפי שאנחנו לומדים בקורסים השונים, ישנם סיבים תזונתיים טובים יותר הבאים מדגנים מיוחדים עניים בעמילן (שיפון, שיבולת שועל, שעורים) ומקיטניות נטולות עמילן כמעט (סויה, שעועית, חומוס, עדשים). צריכתם של אלה עדיפה על פני המזונות העשירים בסיבים מסיסים עמילניים (קמח חיטה, תפוחי אדמה, אורז, איטריות), בעיקר משום שהיא מספקת פחמימות מורכבות מסיסות ולא מסיסות המשפרות את איזון הסוכר בדם, את איזון שומני הדם וגם משפרות את התגובה לאינסולין. עם זאת, פחמימות "טובות" אלה גם תורמות תרומה חשובה ביותר לשיפור בריאות מערכת העיכול ואף למניעת סרטן המעי הגס, אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בימינו. המאמרים בהם נקבע שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעיים מתייחסים לשאלה אחרת לגמרי – האם תזונה עתירת סיבים תזונתיים מגינה מפני חזרה של סרטן המעי אצל חולים שעברו טיפול לסילוק אדנומה של המעי. המחקרים אותם מצטטות הכתבות מעלים את האפשרות שהסיבים אינם מגינים מפני חזרת הסרטן והדבר אינו מפתיע כי חזרת גידולים סרטניים שונה מהותית מהאספקט של מניעת הופעת הסרטן מלכתחילה.

בשנת 2014 פרצה "מלחמת עולם" סביב השאלה האם תרכובת מזון לתינוקות שמכילה ח' פלמיטית (שמן דקל) גורמת נזק לתינוק או שלהיפך, תוספת שמן הדקל היא חיונית להמשך התפתחות התינוק. התשובה מפתיעה – המשיכו לקרוא. למעשה לא מדובר בשמן דקלים סתם אלא בחומצת שומן (חומצה פלמיטית=שמן דקל) שהיא אופיינית לשמן דקלים ואשר יצרנית של תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) הכריזה בקול רעש גדול (וממשיכה בכך עד עצם היום הזה) שהתמ"ל שלה איננו מכיל שמן דקל ולכן הוא בריא יותר לתינוק ויש להעדיף אותו על פני התמ"ל של המתחרים שמכיל שמן דקלים. לגירסתם, מחקרים הוכיחו שתמ"ל שמכיל רכיב שומני זה מונע ספיגת סידן מהמעיים לעצמות, מונע שיפור בצפיפות העצם של התינוק וגם גורם לו לקשיים בפעולת המעיים. והתשובה שלי – תמ"ל ללא ח' פלמיטית עלול להיות פתרון גרוע יותר להזנת התינוק מאחר והדבר עלול לגרום למחסור ברכיב שומני שהוא חשוב בין היתר גם להתפתחות המוח ורשתית העין של התינוק. יש להעדיף תמ"ל עם ח' פלמיטית פטנטית, בטא-פלמיטט, שמספקת את כל היתרונות שיש לח' פלמיטית שמצוייה בחלב-אם, ולא גורמת לבעיות בספיגת הסידן, ולא לירידה בצפיפות העצם וגם לא לקשיים בפעולת המעיים. הנה ההסבר – קצת מורכב למי שלא מצוי בתחום, אבל ברור וחד-משמעי: למה צריך חומצה פלמיטית בתמ"ל? – מסתבר שזהו רכיב חשוב בחלב-אם. חלב-אם נחשב כמזון האידיאלי ביותר עבור התינוק בשנות חייו הראשונות. מתברר שחלב אם מכיל שומנים ושמנים מסוגים שונים שהם חשובים ביותר להמשך התפתחות התינוק וגדילתו. אחד מהשמנים שנמצא בחלב-אם הוא חומצה פלמיטית שמהווה כ- 20 אחוז מכלל השומן שבחלב אם. למה צריך חומצה פלמיטית בחלב אם? אם היא מיותרת, או מסוכנת, מדוע היא בכלל קיימת בחלב אם? – התשובה היא פשוטה ביותר – זוהי חומצת שומן רוויה, עם שרשרת בינונית/ארוכה (16 פחמנים) שמהווה מקור אנרגיה חשוב ביותר להתפתחות התינוק. יחד עם זאת מתברר שלחומצת שומן זו נודעת חשיבות גם להמשך התפתחות המוח ורשתית העין של התינוק, ממש כמו שאומגה 3 מסוג DHA הינו חיוני לשם כך. החומצה הפלמיטית בחלב-אם היא בעמדה 2 של הטריגליצריד שנושא אותה (חומצות שומן אינן "חופשיות" אלא קשורות במבנה שמכיל "שלד" גליצרידי ושלושה "זנבות" של חומצות שומן מחוברות אליו). מבנה זה שונה מחומצה פלמיטית בשמן דקלים (שמחוברת לעמדות 1 ו- 3 של הטריגליצריד שנושא אותה). בגלל השונות הזו, אין להשתמש בסתם שמן דקלים כמקור לחומצה פלמיטית להזנת התינוק. אז מה עושים? – חברה אחת החליטה לסלק לחלוטין את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלה. מה עושה החברה המתחרה? במקום לסלק לגמרי את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלה, היא מוסיפה חומצה בטא-פלמיטית אשר גם היא בעמדה 2 של הטריגליצריד ולכן מחקה בצורה יעילה ביותר את החומצה הפלמיטית בחלב-אם. חומצה בטא-פלמיטית בתמ"ל של חברה זו ושל עוד חברות אחרות שנוהגות כמוה, מספקת את השומן הרווי הדרוש כל כך לאנרגיה התפתחותית של התינוק וגם להמשך התפתחות המוח ורשתית העין של התינוק. יחד עם זאת מתברר שבניגוד לסתם ח' פלמיטית משמן דקלים, החומצה הבטא-פלמיטית כלל איננה פוגעת בספיגת הסידן במערכת העיכול של התינוק, אינה פוגעת בבניית העצם של התינוק ועדיין מאפשרת יציאות רכות וטבעיות שלו. ברור עם זאת, שחומצה פלמיטית רגילה משמן דקלים איננה גורמת לתופעות כאלו אצל מתבגרים או אצל מבוגרים. נקודה חשובה לאיזכור: החברות שהסירו את החומצה הפלמיטית מהתמ"ל שלהן, הוסיפו במקומה שמן סויה ו/או קנולה ו/או שמן חמניות, כדי שלא לפגוע בכמות הכללית של שומן בתמ"ל. אני רואה בכך נקודה שלילית נוספת שהרי הסברתי בקורסים השונים וגם בסדנאות השונות עד כמה השמנים האלו הם מהגרועים ביותר, בניגוד לדעת "מומחים" להכעיס!!! אם צריך, אבהיר ששמנים אלו הם מהגרועים ביותר דווקא משום שהם מכילים אומגה 3 (בסויה ובקנולה – מתחמצן מיידית בגלל הבקבוקים השקופים והיעדר שמירה בקור), בגלל הריכוז הגבוה של אומגה 6 (בחמניות ובסויה – חומצת שומן מעודדת אלרגיה ודלקות כרוניות), בגלל תהליכי הזיקוק הכימיים ששמנים צמחיים כאלו עוברים ועוד ועוד. להוסיף שמנים אלו בעודף לתמ"ל זהו מעשה לא ראוי שהרי הרכיבים שלהן עלולים להגביר בתינוקות את האלרגיות, הדלקות הכרוניות, מחלות אוטואימוניות ועוד ועוד. בסיכום: תמ"ל ללא חומצה פלמיטית ועם תוספת של שמנים צמחיים שליליים הינו פחות טוב לתינוק ולא להיפך!!!

בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו ומצטטים מקורות שונים להוכחת הטיעונים הללו.. האמנם יש בסיס מדעי לטיעונים אלו? האם הימנעות ממוצרי חלב תביא מזור לכולנו מהרשימה הארוכה של מחלות שנקשרו לצריכת חלב ומוצריו? בעקבות פניות חוזרות ונשנות להבהרות בנושא זה, הבטחתי לרבים תשובה מפורטת על הנושא חלב ומוצריו במבחן המדע. להלן תגובתי המתומצתת לנושא כל כך שנוי במחלוקת. בחרתי לעשות זאת ע"י ציטוט השאלות של פונים שונים ומתן תגובה מדעית ממוקדת ותכליתית לכל שאלה. ציטוט: "בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו. מה דעתכם? האם יש לזה ממש בסיס?" תגובה: תחילה אציין עקרונית כי כחוקר סרטן עם ותק של למעלה מארבעים שנה, הגעתי למסקנה חד-משמעית כי כל האמירות המצוטטות במאמרים ו/או בספרים מגמתיים נגד חלב ומוצריו, אינן עובדות מדעיות מוכחות אלא דעות מופרכות, לרוב מבית מדרשם של טבעונים המטיפים לטבעונות השוללת כל מוצר מזון שבא מן החי. תקצר היריעה מלפרט אך כדאי שיהיה ברור – על כל טענה נגד החלב ומוצריו יש תשובה מדעית השוללת אותה!!! הערה חשובה: אין לי ולא כלום נגד טבעונות, להיפך, לכל הרוצים לבחור באורח חיים זה אומר שאני מכבד את נימוקיהם המוסריים, אך אין זה אומר שיש לגישה זו יתרונות בריאותיים על פני גישות תזונה אחרות (צמחונות, תזונה ים תיכונית, תזונת האדם הקדמון ועוד). על כך בדיוק הרצאתי בהרחבה בפעילות האחרונה של עמותת המורים בים המלח ובכל הסדנאות ברחבי הארץ. הדגשתי בעיקר את סיכומי המדע הקובעים שתזונה טבעונית מביאה למצב של חסרים קשים של רכיבי תזונה חשובים ביותר כמו B12 , אומגה 3, חלבונים, שמנים טובים, אבץ, ויטמין D , קרניטין ועוד, לצד צריכה בלתי מאוזנת של פחמימות ושל שמן צמחי רע מסוג אומגה 6 ועוד. ציטוט: "הבעיה עם חלב – הרבה אנשים מפתחים אלרגיה לחלבון של החלב, ללקטוז." תגובה: תחילה נבהיר – לקטוז בחלב הינו סוכר ולא חלבון. אין אלרגיה ללקטוז אלא לחלבוני החלב. יש רגישות ללקטוז. אדם עם אלרגיה לחלב, קרי לחלבוני החלב, אסור לו לצרוך חלב או מוצריו או כל מזון שיש בו מרכיב חלבי. אדם כזה אם ייחשף לחלב עלול לפתח תגובה אלרגית שיכולה להתבטא בגרד, חנק ואף במוות. אדם עם רגישות (לא אלרגיה) ללקטוז החלב עלול לפתח תגובות כמו גזים במעיים, שלשולים, עוויתות מעיים, ליחה בגרון ועוד. חלב, גבינה לבנה ואשל מכילים כמות גדולה של לקטוז ולכן אינם מתאימים לאנשים עם רגישות ללקטוז. אולם גבינות קשות, יוגורט, קוטג' ועוד מכילים ריכוז נמוך של לקטוז ויכולים לעיתים להתאים גם לרגישים ללקטוז. ציטוט: "טוענים גם שבני אדם אינם יכולים לספוג את הסידן שבחלב בגלל רמת הזרחן שקיים בחלב. לכן עדיף לא לצרוך חלב פרה – חלב עיזים יותר קל לעיכול." ציטוט: "כמות הסידן הנספגת בגוף גם לאחר צריכה מוגברת של מוצרי חלב מזערית ואינה מספיקה." באשר לספיגת הסידן שבחלב – צריך להעמיד דברים על דיוקם. האם זרחן מונע לחלוטין ספיגת הסידן? בוודאי שלא. מחקרים מראים שהזרחן יפריע לספיגת עד 10% מתכולת הסידן אבל בוודאי שלא יפריע לספיגת שאר 90% מהסידן שבחלב. חשוב להזכיר שבמוצרי חלב ניגרים יש מעט סידן (100 מיליגרם ל- 100 מיליליטר), אבל בגבינות קשות תכולת הסידן יכולה להגיע גם ל- 1,000 מיליגרם ל- 100 גרם גבינה (לדוגמה: גבינת עמק לייט). מכאן שגם נוכחות הזרחן לא תפריע לספיגת מאות מיליגרמים של סידן ממוצרים אלו. אמנם ישנו הבדל קל בעיכול מוצרי חלב מפרה בהשוואה למוצרי חלב מעיזים, אך כמובן שאין לפסול מוצרי חלב מפרה. באשר לאחוזי הספיגה של סידן ממוצרי חלב, מחקרים רבים מראים שאפילו מגבינות קשות (בהן קיים חלבון הקזאין המתעכל יותר באיטיות) אחוז הספיגה של הסידן מהן עולה על 50% וזהו אחוז גבוה למדי. לדוגמה: 4 פרוסות של גבינה צהובה (שווה למאה גרם גבינה) שניתן לילדים שלנו תאפשר להם לספוג מעל 500 מ"ג סידן ליום – כמות פנטסטית לצעירים שלנו שבניית העצם אצלם הינה בשיאה בגילאים 12 עד 20 שנה !!! ציטוט: "קיימים מוצרי מזון אחרים עתירי סידן. לדוגמה חלב סויה." תגובה: מצטער לאכזב, אבל במאה מיליליטר משקה (חלב) סויה יש רק 100 מ"ג סידן וגם הוא מוסף באופן מלאכותי למשקה זה. זוהי טענה נפוצה אצל טבעונים, אבל טלו לידיכם קנקן של משקה סויה וקראו את טבלת הערכים התזונתיים שלו ותיווכחו בדיסאינפורמציה שמלעיטים אותנו. חשוב להדגיש שאני מאד בעד משקה (חלב) סויה אבל מכאן ועד הפיכתו למיתוס הדרך ארוכה. ציטוט: "אמנם החלב מכיל סידן אבל יחד איתו הוא מכיל חומרים מזיקים נוספים. ניתן לקבל את כל מקורות הסידן ממקורות צמחיים-אגוזים, שקדים, טחינה וכדומה." תגובה: תחילה נציין בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – שספיגת והטמעת הסידן ממקורות צמחיים הינה דלה ביותר (כולל משומשום מלא) ובמקרה הטוב ביותר אינה עולה על 20 אחוז, בהשוואה למוצרי חלב בהם ספיגת והטמעת הסידן עולה על 50 אחוז !!! נקח לדוגמה את השקדים, שמכילים קרוב ל- 270 מ"ג סידן למאה גרם – מחקרים מראים שצריכת והטמעת הסידן משקדים אינה עולה על 10% מתכולת הסידן שבהם !!! כלומר, אכילת מאה גרם שקדים (לא מומלץ) תספק לנו רק 27 מ"ג סידן, כאשר המינון היומי המומלץ הינו 1,000 מ"ג לפחות !!! שנית, נשאל – איזה חומרים מזיקים נוספים מכיל החלב? – אנטיביוטיקה? הורמונים? מוגלה? – גופים אינטרסנטיים ומטיפים מדת הטבעונות, כולל הצמד חמד אורלי וגיא, לא בוחלים בתיאורים מפליגים של 'החומרים המזיקים' שבחלב ולכן, ברשותכם אאריך מעט בתגובתי בנושא זה: ניקח כדוגמה את ריכוז ההורמון פרוגסטרון בחלב שעליו נאמר שהוא מצוי בכמויות גבוהות ומסוכנות בחלב ובמוצריו – אז כמה פרוגסטרון יש באמת בחלב? במשך למעלה מ- 40 שנה נעשות בדיקות יסודיות של רמות ההורמון בחלב והתוצאות היו ונותרו עד עצם היום הזה בתוך הטווח של 0.2 עד 1.2 מיקרוגרם (!!!) לליטר חלב, בהתאם לאחוז השומן של המוצר. כל חוקר מתחיל יוכל לספר לכם שמדובר ברמות אפסיות בהשוואה לרמות המוכרות בספרות הרפואית ככאלו שעלולות לגרום לנזק. מה פירוש הדבר? – גם אם נשתה אלף ליטרים חלב ליום, לא תהיה להורמון שבהם שום השפעה שלילית או חיובית. ולמה זה? כי אם תכפילו אלף ליטר חלב במספר 1.2 מיקרוגרם של ההורמון שיש בכל ליטר, תגיעו לתוצאה של 1.2 מיליגרם של ההורמון !!! אני חוזר – שתיית אלף ליטר חלב ליום תכניס לגוף שלנו רק 1.2 מ"ג של פרוגסטרון. אני לא מכיר אפילו לא מחקר אחד שיראה שכמות כזו של הורמון תשפיע בדרך זו או אחרת. אנא שימו לב – לא דיברתי על שתיית 3 כוסות חלב ליום, דיברתי על שתיית אלף ליטרים ליום, שגם בה אין שום סכנה מבחינת ההורמונים. לכמות האפסית שמגיעה בסופו של דבר למערכת העיכול שלנו אין השפעה כלשהיא על בריאותנו כי ההורמונים נהרסים במערכת העיכול ומה שנשאר מהם הוא ברמה של אפס מאופס וכלל לא מדגדגת את הרמה שנאסרה על ידי ה- FDA האמריקאי. התחקיר של הצמד חמד הזה (אורלי וגיא) הינו העלבון הצורב ביותר שצריך לחוש כל אחד מאיתנו – האם הם חושבים אותנו למטומטמים? מה הם ניסו לעשות בכל התחקיר העלוב הזה? לגרום לנו להמיר את דתנו לדת הטבעונות!!! אני מכבד כל מי שדוגל בטבעונות לעצמו, אבל מרגע שהוא מנסה לרמות אותנו ולהוכיח שהטבעונות בריאה יותר על ידי נתונים מסולפים, או אז מתפקידי כמדען להוקיע תרגילים נלוזים שכאלו!!! באשר לנוכחות האנטיביוטיקה בחלב או בבשר – עניתי על כך מאות פעמים בשנים האחרונות ולכן אגיב בצורה תמציתית אך תכליתית: אינני נבהל מהימצאות אנטיביוטיקה, הורמונים, דיוקסינים וכדומה בדגימות של מוצרים מן החי (חלב, בשר, ביצים) – הסבירות שהם יגיעו אלי ברמה שגורמת לי נזק, שואפת לאפס. מבחינה ביוכימית – אחרי כל שלבי ההכנה של מזונות אלו לפני עלייתם לצלחת שלנו – הם כולם נעלמים ו/או נהרסים ו/או מנוטרלים והסיכון הזה הופך להיות אפסי ממש. נסביר זאת בקצרה – מדובר ברוב המקרים בחומרים בעלי זמן מחצית חיים קצר, מתפרקים בבישול, נהרסים במעבר דרך הקיבה שלנו, מנוטרלים ע"י תהליכי דטוקסיפיקציה בכבד שלנו ועוד ועוד. יחד עם זאת, אני ממשיך ודורש שהרשויות המתאימות ימשיכו לאכוף את החוקים הרלבנטיים לתחום זה במלוא התוקף ויענישו את העבריינים שבמוצריהם נמצאו שרידים של חומרים כאלו ברמות שמעל למה שנקבע בחוק. ציטוט: " במהלך השנים האחרונות התפרסמו עוד ועוד מאמרים ומחקרים המציינים את הקשר בין חלב פרה למחלות שונות וביניהן סרטן השד." תגובה: עבודות סקר המסכמות מידע מחקרי רחב היקף (Meta Analyses) קובעות חד משמעית שאין תחלואה מוגברת אצל אנשים הצורכים בקביעות מוצרי חלב, להיפך, סיכומי מחקר מעין אלו הראו שאנשים אלו נהנים מהגנה מפני סוגים רבים של מחלות, כולל סרטן לסוגיו. במשך 40 שנה (ולא רק בשנים האחרונות) חקרתי ובדקתי את הצד הזה של הטענות נגד מוצרי חלב ומצאתי עצמי שולל לחלוטין כל טיעון שהופיע בפירסום זה או אחר. אל תטעו לחשוב שמאמר שמצטט כביכול מחקר מדעי אכן מביא בפניכם את פסיקת המדע. ממש ההיפך מכך – כל אחד בוחר לעצמו מאמרים או מחקרים שתומכים בדעות שלו. לי אין אינטרס לטובת צד זה או אחר ואני מביא רק פסיקות מדעיות של מאות ולעיתים אלפי מחקרים שבוחנים טיעון כלשהו, ללא הטיה לכאן או לכאן. לחסרי הניסיון אומר בקצרה – יש לייחס חשיבות למחקרים התערבותיים מבוקרים (בהם נותנים לנבדקים מוצר מסויים ובודקים לאחר זמן מה התגובות שלהם לכך, כאשר יש במקביל נבדקים שמשמשים כביקורת להשוואה) ומאידך יש להכניס לפרופורציות נכונות ומינימליות 'מחקרים' המראים כביכול קשר בין צריכת מוצר מזון כלשהו לבין תחלואה מסויימת. לדוגמה: נמצא שאצל גברים שאוהבים בטהובן יש אחוז גבוה יותר של סרטן הערמונית. האם זה אומר שבטהובן והמוזיקה שלו גרמו לגברים הללו לסרטן הערמונית? כך בערך נראים כל המחקרים שמצאו 'הקבלה' בין צריכת חלב לבין 'ירידה בצפיפות העצם' וכדומה. כמבקר מדעי (בדימוס) של מחקרים לפני פירסומם בכתבי עת מדעיים אני מכיר היטב את כל 'התרגילים' הסטטיסטיים הללו ומבטיח לכם שאין בינם לבין מדע ולא כלום. כך גם עיוותו את מחקר סין והובילו את הבלתי מנוסים למסקנה המוטעית שהמחקר הזה מוכיח חד-משמעית שהטבעונות עדיפה. אבל על כך אגיב בהרחבה ובתכליתיות, בחסדי השם, בהזדמנות אחרת. הדבר נכון גם לגבי שאלת הליחה שנגרמת מצריכת מוצרי חלב – שוב, בצורה ברורה הוכח במבחנים סטטיסטיים שאין קשר מובהק בין צריכת חלב והופעת ליחה בגרון. מחקרים קליניים מבוקרים הראו שאין הבדל ביצירת ליחה בין אנשים ששתו חלב פרה לבין אלו ששתו משקה (חלב) סויה. אמנם, ישנם אנשים שאצלם צריכת מוצרי חלב תגרום ליותר ליחה מהרגיל, אבל זוהי תגובה של אנשים שרגישים ללקטוז, סוכר החלב. כפי שציינתי לעיל, אנשים רגישים ללקטוז יפתחו תגובות כמו גזים, שלשולים, עוויתות מעיים ויש שיפתחו ליחה בגרון. זוהי צורה נוספת של רגישות ללקטוז וכפי שיש רבים שאין להם רגישות ללקטוז כך יש רבים שיצרכו מוצרי חלב ללא התפתחות ליחה. יתרה מזאת, מחקרים מתקדמים בנושא זה הוכיחו כי אצל חלק מצרכני החלב נוצרת תגובה של הרוק שלהם עם רכיבים מסוימים בחלב (חומרים מתחלבים) והיא זו שגורמת להם לתחושת ליחה! הוכח כי תגובה זו איננה תמיד בגלל רגישות ללקטוז וכי אין מדובר בתגובה אלרגית או דלקתית כפי שמנסים לטעון גומרים אינטרסנטיים!!! נותרנו רק עם דילמה אחת שטרם נפתרה – האם צריכת מוצרי חלב גורמת להחמרה בסרטן הערמונית. ברור שמוצרי חלב אינם גורמים לסרטן הערמונית, אך טרם התקבלה תשובה מדעית חד משמעית לגבי השאלה האם גברים שלקו בסרטן הערמונית צריכים להפסיק צריכת מוצרי חלב מתוך הספק שמא רכיבים מסויימים בהם עלולים להגביר את התפשטות תאי הערמונית שעברו התמרה סרטנית. לסיום – מציע לקרוא את הנספח החמישי של ספרי 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו' בו הובא דיון מקיף על אבקת חלבון המיוצרת ממי גבינה ובו תמצאו מפרט מרשים של תכונות המרפא של מוצר החלב הזה, בעיקר העושר העצום של חלבוני חלב לסוגיהם השונים אשר מחקרים מדעיים אמינים הוכיחו שוב ושוב את הפעילות הרפואית המדהימה שלהם, כולל פעילות אנטי סרטנית מן המעלה הראשונה !!! על לקטופרין שמעתם? – חלבון חלב שפעילותו האנטי-סרטנית הוכחה בעשרות מחקרים מדעיים אמינים ממש כפי שהוכח לגבי רכיבים פפטידיים בחלב שתרומתם לבריאותנו בל תסולא בפז. כאמור, פרטים רבים נוספים בנספח הנ"ל. בבריאות טובה ואיתנה תמיד

התשובה: אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!! כל הפרטים בהמשך… רקע: מעל למיליארד אנשים בעולם קיבלו שתי מנות חיסון נגד קורונה והתוצאות מוכיחות כי כל רואי השחורות התבדו וכפי שקרה בישראל, מתברר שרק החיסון מסוגל למגר את מגיפת הקורונה. אילו היה מדובר רק בזן המקורי של הקורונה, הרי שהיינו היום כבר מאחרי המגיפה. לצערנו מתברר שלנגיף הקורונה יש נטייה מוגברת לייצר ווריאנטים (זנים דומים, אך שונים במעט מהמקור). עם זאת הוברר שהחיסון המקורי יכול לתת הגנה נגד כל הזנים שהתגלו עד כה, כולל זן דלתא החדש והאלים ביותר עד כה (הסבר בהמשך)! עוצמת התגובה: חיסוני פייזר ומודרנה המקוריים גורמים לתגובה חיסונית חזקה יותר מכל חיסון אחר בתולדות האנושות. מתברר שנגיף הקורונה "הוליד" זנים שונים כתוצאה משינויים גנטיים קלים (מוטציות) שעבר הנגיף המקורי. כך "נולד" זן הדלתא ("הווריאנט ההודי") שהשינויים הגנטיים שעבר מאפשרים לו לחדור במהירות ובקלות רבה לתאי האדם. עם זאת, אנשים שחוסנו בחיסון המקורי של פייזר או מודרנה ובדמם נוצרו מספיק נוגדנים וגם מספיק תאי חיסון וזיכרון, לא נפגעים מזן הדלתא (הסבר בהמשך). מנת דחף – זוהי מנה של חיסון שניתנת בשלב מאוחר יותר כדי לחזק את התגובה החיסונית המקורית ואף את הזיכרון החיסוני נגד הנגיף המאיים. מתן "מנת דחף" נהוג עשרות שנים, וחיסונים רבים דורשים מתן מנת דחף בשלב מאוחר יותר לאחר החיסון הראשון, כולל: טטנוס, הפטיטיס B, שעלת, פפילומה, שלבקת חוגרת, פנאומוקוק, מנינגוקוק (זנים שונים) ועוד. ש. אם החיסון המקורי יעיל גם נגד זן דלתא, שמתחיל להיות נפוץ עכשיו בארץ, מדוע צריך עוד מנת חיסון? ת. על פי הידוע כיום, אדם שחוסן בחיסון המקורי ורמת הנוגדנים שלו גבוהה וגם הפעילות של תאי החיסון (תאי T בעיקר, תאי הזיכרון) היא חזקה מספיק, לא יחלה בגלל נגיף הקורונה מזן דלתא, או שיחלה במחלה קלה ביותר. מתברר שאצל רבים מהמחוסנים, רמת החיסון הגבוהה נשמרת לאורך זמן, אבל אצל חלק מאלה שחוסנו לפני למעלה מ- 5 חודשים, החיסון המקורי הספיק לדעוך (הרבה פחות נוגדנים ופעילות נמוכה של תאי החיסון) והם היום עשויים להידבק ע"י זן דלתא ולסבול מתסמיני מחלה קשים. מתן של מנה שלישית (מנת דחף) שמעוררת ומחזקת שוב את מערכת החיסון אצל אנשים אלה, תיתן להם הגנה גם מפני זן הדלתא. ש. אולי מספיק לעשות בדיקה סרולוגית לרמת נוגדנים ולפי זה להחליט שמי שיש לו הרבה נוגדנים, לא צריך מנת דחף? ת. מתברר שרמת נוגדנים לבד איננה סמן ברור לכך שהמחוסן אכן מוגן מספיק ולא בטוח שבמקרה כזה גם רמת תאי החיסון והזיכרון שלו תהיה מספיק גבוהה. הנושא נבדק לפני הופעת זן הדלתא ואמנם מצאו אז שמחוסנים שפיתחו רמה גבוהה של נוגדנים גם חלו פחות בקורונה, אבל מתברר שלגבי זן הדלתא אין התאמה ברורה כזאת ובהחלט יכול להיות מצב שלאדם תהיה רמה גבוהה של נוגדנים בגלל החיסון אבל רמת ועוצמת תאי החיסון והזיכרון לא תספיק להתמודד עם זן אלים יותר של הקורונה כמו זן הדלתא. ש. מדוע דווקא זן דלתא מצריך חיזוק של התגובה החיסונית נגד קורונה? ת. זן דלתא וגם זן דלתא פלוס (חדש ביותר) שניהם מתקשרים מהר יותר לקולטנים על התאים ומדביקים הרבה יותר מהר מזן קורונה המקורי. גם קצב ההתרבות שלהם מהיר ביותר, ולכן, עוד לפני שמערכת החיסון (גם של מחוסנים) מצליחה להתעורר ולהגיב נגדם, הם כבר מספיקים לגרום לנזקים ברקמות, דבר שמצריך טיפולים דחופים ואף אישפוזים. לפי בדיקות ראשוניות שנעשו מתברר שמנת דחף של חיסון, תעורר ותחזק את התגובה החיסונית שנחלשה עם הזמן שחלף מאז החיסון האחרון. משמעות הדבר: התגובה החיסונית אחרי מנת דחף תהיה כל כך יעילה שאפילו נגד זן אלים יותר היא תגיב במלוא העוצמה ותמנע התפשטות ההדבקה בגופו של הנדבק ותסתיים בתחלואה קלה ביותר אם בכלל. ש. האם אין חשש שמנת חיסון נוספת תגרום לכך שמערכת החיסון תגיב בצורה קיצונית גם נגד המחוסן עצמו? ת. גם שיקול זה נלקח בחשבון ולפי הניסיון עם מנות דחף בחיסונים רבים אחרים, כך גם כאן לא צפויה תגובה של מערכת החיסון נגד המחוסן עצמו. הסבר: נניח שמדובר במחוסן שמערכת החיסון שלו יעילה ופעילה מאד בגלל שתי המנות שקיבל ועכשיו נותנים לו מנת דחף נוספת – כיצד תגיב מערכת החיסון? ברור שאם היא כל כך יעילה ופעילה, היא לא תאפשר לתאי השריר שקיבלו את החיסון לייצר כמות גדולה של חלבון הנגיף, אלא מייד תתקוף את הכמות הראשונית שתיווצר אחרי מנת הדחף ולא תותיר עוד גורמים שיגרמו לה גירוי מוגזם. במילים אחרות: מייד אחרי מנת הדחף, היא תחסל את "האויב" החדש שנוצר ותחזור לעמדת השמירה, שלווה, רגועה אבל עירנית לכל מתקפה נוספת!!! ש. האם אין סכנה שתופעות הלוואי ממנת הדחף יהיו קשות יותר מכפי שהיו עד כה? ת. גם כאן נשקלו הדברים היטב וקיימת סבירות גבוהה שתופעות הלוואי יהיו דומות מאד לתופעות הקלות יחסית שדווחו בעקבות קבלת שתי המנות הראשונות. יש לזכור שלא מדובר כאן בתכשיר חיסון שונה אלא זהו ממש אותו תכשיר שניתן לנו בשתי הפעמים הקודמות. מאחר ומדובר בשלב זה רק בחיסון מבוגרים, אין חשש להתפתחות של דלקת קרום הלב שדווחה באחוזים נמוכים מאד אצל צעירים שחוסנו. ש. מדוע לא ממתינים לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כדי לתת את החיסון השלישי? ת. באופן עקרוני מנת הדחף אינה מצריכה בדיקות מחדש שהרי זוהי מנת חיסון זהה לחלוטין למנה הראשונה ולמנה השנייה שכבר ניתנו. מדובר יותר בשיקולים פוליטיים ואתיים גלובליים. יחד עם זאת, ה- FDA עובד לפי נהלים מסודרים ומורכבים ולכן אישורים שלו אורכים זמן רב. ישנה אינדיקציה ברורה שגוף זה הולך לאשר את המנה השלישית של החיסון בסופו של דבר (כי כאמור הוא זהה לחלוטין לחיסונים הקודמים) ולכן גם הגורמים בישראל שיודעים זאת, לא ממתינים עד שתצא ההודעה הרשמית. נציג בכיר של הוועדה המדעית שמייעצת ל- FDA בנושא החיסונים, פרופ' ארנולד מונטו, אמר את הדברים הבאים: יו"ר הוועדה המייעצת למנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בנושא חיסונים אמר כי ההחלטה לחסן מבוגרים בישראל במנה שלישית היא "החלטה ראויה וטובה מאוד". פרופ' מונטו הוסיף בריאיון כי הוא חושב שיש בישראל מספיק חיסונים נגד קורונה בשביל להוציא לפועל את מבצע המנה השלישית ונימק את חשיבותו: "אנחנו יודעים שאנשים מבוגרים יהיו חולים מאוד אם יידבקו. ישראל נעה קדימה". עוד אמר יו"ר הוועדה המייעצת פרופ' מונטו כי אין עדות מדעית לבעיה במתן מנה שלישית, ושהשאלה היא כמה חיסונים יש והאם יש דרך טובה יותר להשתמש בהם. https://www.jdn.co.il/news/1578122/ ש. האם מחלימי קורונה צריכים גם כן לקבל את מנת הדחף? ת. ארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל משרד הבריאות הישראלי, אישרו למחלימי קורונה להתחסן נגד קורונה כעבור שלושה חודשים ממועד ההחלמה. החיסון ניתן במנה אחת אשר מגבירה את רמת החיסון, כולל העלאת רמת הנוגדנים בדם וגם הגברת הפעילות של תאי מערכת החיסון נגד הנגיף, מה קורה אם אדם חוסן ובכל זאת חלה בקורונה? – סביר להניח שחלה באחד מהזנים האלימים יותר של הנגיף. כאן ישנו גורם חשוב שצריך להביא בחשבון – האם ההחלמה היא מלאה? חלקית? מתמשכת? הנחיית משרד הבריאות, נכון להיום, היא שמחלימים אינם מועמדים לקבלת מנת דחף. אבל בגלל מורכבות הנושא והצורך בביצוע בדיקות סרולוגיות עדכניות, מומלץ לפנות למרפאת מחלימי קורונה ושם לקבל הדרכה, כל מקרה לגופו, האם עבר מספיק זמן מאז ההחלמה? מהי רמת הנוגדנים? האם יש צורך בחיסון ע"י מנה אחת לפחות, כפי שהומלץ בעבר? מנת חיסון אחת תהיה במקרה כזה מעין מנת דחף להגברת עוצמת ויעילות התגובה של מערכת החיסון של המחלימים. ש. ואולי עדיף להמתין עד שיפתחו חיסון חדש שיהיה פעיל גם נגד זני הדלתא החדשים ואולי גם נגד זנים עתידיים? ת. אכן, חברות פייזר ומודרנה שוקדות עכשיו על פיתוח תכשיר חיסון שיכלול גם את הזנים השונים שהתגלו לאחרונה, אך מדובר בשלבים מוקדמים מאד והדבר עלול להתארך חודשים רבים עד לאישור הסופי. בעצם כתיבת שורות אלה, אחוז הנדבקים בישראל בזן הדלתא של הנגיף עולה בקצב גבוה, ומספר החולים הקשים הולך ועולה בכל יום. מדובר בסכנה ממשית של התחדשות המגיפה במימדים של העבר, לכן חשוב מאד לתת מנת דחף לאנשים מעל לגיל 60 שקיבלו את החיסון השני לפני למעלה מ- 5 חודשים, כי הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לחלות בקורונה מהזנים החדשים. ש. אם קיימת אפשרות שבעתיד יתפתחו זנים חדשים של קורונה, אולי בכלל לא כדאי לקחת חיסון לקורונה? ת. המציאות הוכיחה שטיעון זה הוא משולל כל יסוד. לפני החיסונים מתו מקורונה בישראל מעל 6,400 אנשים. מאז החיסון ירדו המספרים לאפס ממש. ללא התחסנות קיימת הסכנה שמספרי התמותה והאישפוזים יגיעו לרמות קשות ביותר שאחריתן מי ישורנו. יש חוקרים שטוענים שזנים חדשים ואלימים יותר של נגיף הקורונה מתפתחים בעיקר אצל אנשים לא מחוסנים שגופם משמש חממה להתפתחות של זנים חדשים ואלימים אלה. עובדה זו כשלעצמה עלולה להגביר מאד את התחלואה, האישפוזים והתמותה למימדים קטסטרופליים ממש. אצל אנשים מחוסנים, אמנם תיתכן הדבקה (כי חיסון איננו מהווה חליפת מגן אטומה נגד נגיפים) אבל הנגיף שורד רק זמן קצר והוא אינו מספיק לייצר זנים חדשים כי הוא מחוסל מיידית על ידי מערכת החיסון המשופעלת של המחוסן. יחד עם זאת, ברור שרשויות הבריאות בארץ ובעולם עושות הכל כדי שהחיסונים יהיו היעילים ביותר שאפשר ועוד היד נטויה. שיטת החיסון ע"י mRNA שהינה הטובה ביותר בתולדות האנושות הינה המהירה ביותר והיעילה ביותר עד כה וגם כזאת שניתן יהיה לפתח באמצעותה חיסונים יעילים גם נגד זנים עתידיים אלימים ביותר של נגיפים. בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד

האם יש לדבש ערך תזונתי ורפואי מיוחד? בראש השנה אנו נוהגים לטבול תפוח בדבש. אכן הדבש מתוק וממתיק, ויש הסבורים שעדיף להשתמש בדבש במקום סוכר, או להחליף את הריבה בסופגניה בדבש, אך עלינו לזכור כמה עובדות מדעיות על הדבש דבש הוא מזון טבעי נעים וטעים, עשיר במיוחד בסוכרים, בצורת תערובת של סוכר ענבים (גלוקוזה) וסוכר פירות (פרוקטוזה), עם כמויות אפסיות של ויטמינים ומינרלים. למרות הכתבות "המדעיות" לרוב הפזורות באתרי אינטרנט שונים, לא נמצא בדבש כל חומר ביולוגי פעיל העשוי להקנות לו תכונות רפואיות מיוחדות. יתרה מזאת, ישנם יצרנים הטוענים כי גידלו את הדבורים בסביבת פרחים של צמחי מרפא, ומשווקים מוצרי דבש האמורים להיות עשירים בחומרי המרפא של צמחים אלה. בדיקות ביוכימיות מגלות שצנצנת שלמה של דבש כזה מכילה פחות חומרי רפואה בהשוואה לתכולת חומרי הרפואה שנמצאת בגרמים בודדים של צמחי המרפא האמורים. הדבש מכיל כ- 80% סוכר, נעכל בקלות, ו-100 ג' מספקים כ-320 קלוריות. הוא מקור מהיר של אספקת סוכר, אך אין הוא מומלץ כמקור לאנרגיה הדרושה לפעילות גופנית. לחולי סוכרת מומלץ להימנע משימוש בדבש או לצרוך אותו בצורה מאד מבוקרת.